זו היתה מסורת: ביום שלפני האוסקרים מתקיים, על אוהל על שפת הים אחרי הצהריים, טקס חלוקת פרסי האינדיפנדנט ספיריט. לאוסקרים באים בטוקסידו, לאינדיפנדנט ספיריט – האנטי-אוסקר – באים בכפכפים. אלא שזו מסתמנת כשנה ששוברת מסורות: "העיר" שינה פורמט והפך מ"ווילג' וויס" ל"ניו יורק מגזין", והאינדיפנדט ספיריט עברו משבת אחרי הצהריים על הים, לשישי בערב על […]
זו השנה החמישית שלי בליווי האוסקר בבלוג (לפני זה הייתי סופר לאחור לקראת האוסקר במדורי הדפוס שלי), והדינמיקה הכמעט-קבועה כאן תמיד משעשעת: אנשים שהתוודעו לבלוג רק בחודשים האחרונים מתחילים לקטר על קדחת האוסקרים שלי. וזה, יומיים אחרי שננעלה אולימפיאדת החורף ומאה יום לפני תחילת המונדיאל וכמה ימים לפני גמר "האח הגדול". כולם עניינים שמכסים המון […]
בקטגוריית השיר באוסקרים יש חמישה מועמדים: שניים מתוך "הנסיכה והצפרדע", אחד מ"פריז 36 ", אחד מ"Nine" ואחד מ"לב מטורף". הקונסנזוס הוא "The Weary Kind", שיר הנושא מתוך "לב מטורף", יזכה באוסקר, בוודאי אחרי שכבר זכה בגלובוס הזהב. אבל, אני עוד לא סגור על זה. לא הייתי שולל לגמרי את סיכוייו של "כמעט שם", השיר של […]
עוד ששה ימים לאוסקר. כל הפרסים המקדימים חולקו. עכשיו צריך לשבת ולסגור הימורים סופיים. אני אעלה את שלי באיזור סוף השבוע, ועד אז אנסה לסגור כמה חורים, כמו צפייה ב"לב מטורף" (הסקרינר הגיע), האזנה לשירים ולפסקולים וצפייה ב"הסוד של הקלס", המועמד לפרס האנימציה. ובעיקר, אנסה לשרטט בראשי כל מיני סיטואציות סטטיסטיות, כי לא משנה מי […]
סוף השבוע הזה גורם לי לחשוב על בריאן דה פלמה. יש משהו מ"שאטר איילנד" שמזכיר לי את דה פלמה של "שבע פנים לקיין" ו"לבוש לרצח", ויש את "הסוד שבעיניים", שמכיל סצינה דה-פלמאית, של שוט אחד ארוך ומרהיב (הביקורת על "הסוד שבעיניים" תעלה לאתר מחר). ובדיוק כשאני מצייץ "אני מתגעגע לבריאן דה פלמה", עולה ב"וואלה" הידיעה […]
רציתי לכתוב כאן עד כמה הזדעזעתי והובכתי מ"מרגל במשרה חלקית", ה-ג'קי-צ'אן-רוצה-גם-להפוך-לכוכב-סרטי-ילדים-כמו-ארנולד-שוורצנגר-ודה-רוק שיצא היום. רציתי, כמובן, להקניט את המפיץ-במשרה-חלקית שנתן לסרט "The Spy Next Door" את שמו העברי, שכנראה שכח את סרטם של קתלין טרנר ודניס קווייד, "מרגלים במשרה חלקית", או את "סנטה במשרה חלקית", או את "הורים במשרה מלאה". או את "הורה במשרה מלאה". כן, […]
פתאום התחיל להטריד אותי שאני לא באמת יודע מה פירוש הצירוף "The Hurt Locker". האם זה סלנג צבאי, או סלנג של חבלנים. תהיתי כמה ימים בטוויטר, ולא רק שהגיעה תשובה, מתברר שלא רק אני לא ידעתי מה זה. תודה לעידן על הלינק להסבר של קריס טייפלי. והנה הפירוש של "המילון האורבני". זה פשוט מקום – […]
כשאביגדור ליברמן אומר לעיתונאים "אתם רואים יותר מדי ג'יימס בונד", האם הוא חושף בזה שהוא לא ראה ג'יימס בונד? ג'יימס בונד לא עובד בקבוצה (זה דווקא מתלבש בול על "מינכן", שעוסק ב…. אוי ואבוי – המוסד הישראלי). אם כבר, אז שיטת הפעולה של מחסלי דובאי גורמת לי לחשוב שמי שביים אותם צפה יותר מדי ב"אני, […]
בטקסט שלי מאתמול, בו פעם נוספת אני מביע בהלה מקונסנזוס מוחלט ובו אני מביט בהשתוממות בסחף הטרנס-אטלנטי אחרי "מטען הכאב" – והניסיון שלי להבין האם זו תופעת עדר, או התלהבות אותנטית או איזשהו קמפיין לוביסטי מאורגן היטב – היה מקום להוסיף דבר מה להגנת הסרט (שכפי שכתבתי, הוא ככל הנראה סרט המתח הכי טוב שראיתי […]
"מטען הכאב" הוא אחד מסרטי המתח הכי טובים שראיתי בזמן האחרון. למרות שהוא מתרחש בעירק הוא לא סרט מלחמה. ולמרות שהוא מתרחש בזמן מלחמה, הוא בוודאי לא סרט אנטי-מלחמה. למעשה, זה אחד הסרטים שמציגים את העמדה הכי אמביוולנטית לגבי מלחמה. כי על פי הסרט, המלחמה היא כמו סוג של אקסטרים-ספורט, סם ממכר. אנחנו אמורים להבין […]
תגובות אחרונות