לפני שבועיים פורסמו המועמדויות לפרס אופיר ואפשר היה לשים לב לתופעה מעניינת: בעוד אף אחד מחמשת הסרטים העלילתיים המתחרים על פרס הסרט לא הוצג עדיין בבתי קולנוע, ארבעה מחמשת סרטי התעודה הארוכים המועמדים לפרס כבר הוצגו בבתי הקהל (החמישי, ״פוטו פרג׳״, יופץ השבוע). ארבעה סרטים תיעודיים ישראליים הופצו השנה בבתי הקולנוע המסחריים, מחוץ לסינמטקים (בעיקר בקולנוע לב). זה חידוש לסוגה קולנועית שעד כה פגשה קהל בעיקר בטלוויזיה וקצת בסינמטקים. החידושים לא נגמרים: נכון לרגע זה (אוגוסט), הסרט הישראלי השני הכי מצליח בקרב הקהל בבתי הקולנוע לשנת 2016 הוא תיעודי (״מיסטר גאגא״), עם כמאה אלף צופים. ועצם העובדה שבפרסי אופיר כבר למדו לחלק את קטגוריית הסרט התיעודי לשתיים – קצר וארוך – היא עדות לכך שיש כיום יותר ויותר סרטי תעודה ישראליים באורך מלא, המיועדים לבתי הקולנוע ולא רק לטלוויזיה. הנה מאמר שלי בנושא לירחון ״ליברל״, כולל רשימה של סרטי התעודה הכי מצליחים בבתי הקולנוע בארץ ב-15 השנים האחרונות.

continue reading…

כלבים, כרישים וכרכרות, זה מה שיש לנו השבוע. וגם סרט חדש במקום הראשון. ארבעה סרטים חדשים נכנסו לטבלה: ״בן חור״, הרימייק להפקת הענק בת ה-57 מ-1959; ״כלבי מלחמה״, סיפור אמיתי שהוא גם סאטירה על המפגש בין עסקים ומלחמה; ״קובו, אגדה של סמוראי״ הוא סרט אנימציה מבית לייקה; ו״מים לא שקטים״ הוא סרט אימה המפגיש בין בלייק לייבלי וכריש.

continue reading…

״וראייטי״ מדווח הלילה על כך שהבמאית הישראלית טלי שלום-עזר (״פרינסס״, ״סרוגייט״) תתחיל לביים בקרוב את הסרט ״מרסי״, דרמה רומנטית להט״בית בכיכובן של אלן פייג׳ (״ג׳ונו״) וקייט מארה (״בית הקלפים״). פייג׳ וקריסטין ואשון מפיקות. צילומי הסרט יתקיימו בחודש הבא בסינסינטי. מארה מגלמת אשה בשם מרסי, המתאהבת בלוסי, בגילומה של פייג׳, אשה שאביה עומד לפני הוצאה להורג. בין שתי הנשים קיימת תהום אידיאולוגית, ואהבתן תאלץ אותן להתמודד עם הערכים שלהן.

כריסטין ואשון אמרה ל״וראייטי״ שהיא התלהבה מ״פרינסס״ של טלי שלום-עזר, שהוקרן בפסטיבל סאנדאנס ב-2015.

ציינתי יום הולדת לפיקסאר גם בפודקאסט הקולנוע שלי, סינמסקופ ברדיו הקצה, שמציין היום יום הולדת שנתיים. האזינו או הורידו כאן

אתמול לפני 30 שנה, ב-17.8.1986, הוקרן לראשונה סרט האנימציה הקצרצר ״Luxo Jr״ (״לוקסו ג׳וניור״). הבמאי והאנימטור הוא ג׳ון לאסיטר, שבאותה שנה הפך להיות האיש הקריאטיבי המוביל בחברה חדשה שזה עתה הושקה: פיקסאר. הגלגולים הקודמים של פיקסאר התחילו עוד בסוף שנות השבעים, כחברה בת של לוקאספילם שעבדה על יצירת תוכנות לאפקטים דיגיטליים עבור ILM. אבל ב-1986 ג׳ורג׳ לוקאס ויתר עליה. מי שקפץ עליה היה סטנב ג׳ובס, שפוטר בדיוק באפל, ונכנס כמשקיע בחברה והשיק אותה מחדש כחברת הפקה ותוכן בשם פיקסאר. הסרטון הזה – שאני חושב שהוא הדבר המושלם ביותר שפיקסאר עשו – הוצמד תשע שנים אחר כך לפני ״צעצוע של סיפור״, הפיצ׳ר הראשון של החברה, והוא הפך ללוגו של החברה. הסרטון הזה הכיל את הנוסחה של פיקסאר: אנימציה, תוכנות ומחשבים בצד, כל הטכנולוגיה הזאת רק נועדה כדי לספר סיפורים נוגעים ללב ומעוררי הזדהות, ולעשות זאת על ידי האנשתם של יצורים דוממים (צעצועים, מנורות) או חיות (חרקים, עכברושים).

הנה ״לוקסו ג׳וניור״:

continue reading…

נלי תגר וג׳וי ריגר ב״החטאים״ של אבי נשר. צילום: איריס נשר

בשידור מתעכב מלונדון, הנה הכותרת המעניינת של היום: ששה סרטים ישראליים הצטרפו היום לתוכנייה עצומת המימדים של פסטיבל טורונטו, ביניהם שני סרטים בהקרנת בכורה עולמית. והם:

continue reading…

״סטאלקר״ של אנדריי טרקובסקי. עולים לרגל כדי לבקש משאלות

ב-29 בדצמבר, בעוד ארבעה חודשים, ימלאו 30 שנה למותו של אנדריי טרקובסקי, גדול במאי ברית המועצות, ואחד הבמאים האהובים עליי בכל הזמנים, במאי שסרטיו מעוררים בי השתאות בכל צפייה מחודשת. במלאת 25 שנה ליסודו של בית הספר לקולנוע ״מעלה״, יצא לאור לפני כחודש מגזין קולנוע של בית הספר, ונתבקשתי לכתוב בו טקסט משלי. ניצלתי את שני התאריכים האלה – 25 שנה עם ״מעלה״, 30 שנה בלי טרקובסקי – כדי לנסות ולחזור ולדון בנקודה קולנועית שמעניינת אותי: איך הקולנוע מטפל באמונה ורוחניות. ב״מעלה״ נדמה שזו אמורה להיות סוגיה בסיסית: לא מעט מתלמידי ותלמידות המוסד באים מבתים דתיים, ומנהלים עם עצמם ועם סביבתם לא מעט ויכוחים לגבי אורח החיים הדתי. הקולנוע הוא דרך מצוינת לברר סוגיות כאלה באמצעות קונפליקטים ודמויות שמייצגות ערכים סותרים. אבל האם סרטים על סוגיה דתית, זה לא קצת כמו סרטים על סוגיות פוליטיות? האם משפחה שנקרעת סביב שמירת שבת זו לא קצת הגרסה של ימינו ל״נועה בת 17״ והמשבר בתנועה הקיבוצית? האם הקולנוע לא אמור להיות קצת פחות דתי וקצת יותר רוחני? אני חושב שכן (הדתיים חושבים שלא). כשאני מביט בקולנוע העולמי האהוב עליי אני רואה עיסוק עקבי באמונה ורוחניות, בשאלות הגדולות באמת: האם הכל מקרי בחיים או שיש השגחה? בלי להתעסק בפרקטיקה של השאלה הזאת. ולכן, מבחינתי, טרקובסקי – המאמין הכי גדול של הקולנוע – הוא משל מושלם, גם בישראל. אז זה מה שכתבתי:

continue reading…

ארבעה סרטים חדשים נכנסו השבוע לטבלה. אבל לפני כן, בואו נציץ מה קורה בקופות. מספרים לי ש״יחידת המתאבדים״ מכר בסוף השבוע הראשון שלו בארץ כ-100,000 כרטיסים. ״חולייטה״ של אלמודובר, על פי הפרסומות של קולנוע לב, מכר 150,000 כרטיסים בחמישה שסועות, ו״קפה סוסייטי״ מכר 100,000 כרטיסים בשלושה ימים.

הסרטים החדשים הם: ״חברי הדרקון אליוט״ של דיסני; ״מסיבת נקניקיות״, סרט האנימציה גס הרוח שהוא הכי אנטי-דיסני שיש; ״המסתנן״, דרמת פשע סביב המצוד אחר פבלו אסקובר; ו״מרחוק״, הסרט תוצרת ונצואלה, שזכה לפני שנה בפסטיבל ונציה.

יצא מהטבלה: ״אהבה וידידות״.

הטבלה מתפרסמת השבוע באיחור בעקבות, שלא נדע, מתקפת לא-יודע שהפילה את ממשק העדכון של האתר. נו, הנה הטבלה:

continue reading…

תראו מה נחת לפני שעה קלה. טריילר שני ל״רוג אחד״ (״Rogue One״), הראשון בסדרת סרטים שעוסקת בעלילות מחוץ לסיפור המרכזי של שושלת סקייווקר בתוך העולם המורחב של ״מלחמת הכוכבים״. ״רוג אחד״ מתרחש קצת לפני עלילת ״תקווה חדשה״ ומספר על המבצע להשגת התוכניות להשמדת כוכב המוות. פליסיטי ג׳ונס בתפקיד הראשי. הסרט יוצא ב-15.12.2016, והנה הטריילר:

continue reading…

״סופת חול״, סרט הביכורים של עלית זקצר, שזכה בינואר בפרס הסרט הבינלאומי בפסטיבל סאנדאנס (בהפקת חיים ואסתי מקלברג), ו״אבינו״, סרטו השני של מני יעיש (״המשגיחים״), מובילים עם הכי הרבה מועמדויות בתחרות פרסי אופיר 2016, שהמועמדים לה הכרזו לפני שעה קלה. שניהם עם 12 מועמדויות. ״לעבור את הקיר״ של רמה בורשטיין עם תשע מועמדויות, ״שבוע ויום״ של אסף פולונסקי עם שבע מועמדויות. לכל הסרטים, והמועמדויות, קפצו פנימה. ״מעבר להרים ולגבעות״ של ערן קולירין מועמד לצידם לפרס הסרט, לתסריט ולבימוי.

continue reading…

ליאור אשכנזי וריצ׳רד בסרטו החדש של יוסף סידר, שנקרא כעת ״נורמן: עלייתו המתונה ונפילתו התלולה של מאכער אמריקאי״

סוני פיקצ׳רס קלאסיקס רכשו להפצה בינלאומית את סרטו החדש של יוסף סידר. לכבוד ההפצה, גם שונה שמו של הסרט. הפרויקט שהיה מוכר עד עכשיו כ״אופנהיימר״ (ובאנגלית ״Oppenheimer Stategies״) נקרא כעת ״נורמן: עלייתו המתונה ונפילתו התלולה של מאכער אמריקאי״ (השם באנגלית דומה אך מעט שונה:Norman: The Moderate Rise and Tragic Fall of a New York Fixer). בסרט, שצולם ברובו בניו יורק עם סצינות שצולמו גם בישראל (כולל בכנסת) ריצ׳רד גיר מגלם את נורמן אופנהיימר, איש עשיר שחי חיים של בדידות ושמנסה למצוא דרך להפוך לאדם בעל משמעות. הוא מתיידד עם פוליטיקאי ישראלי קטן בשם מיכה (בגילומו של ליאור אשכנזי), וכשהפוליטיקאי הזה הופך לראש ממשלת ישראל, נורמן הופך לדמות משמעותית בתככים הפוליטיים הבינלאומיים. הסרט, כך נדמה, נכתב (בין השאר) בהשראת מערכת היחסים שבין אהוד אולמרט ומשה טלנסקי, דודו של יוסף סידר.

continue reading…