נועה קולר ורמה בורשטיין היום בפסטיבל ונציה. Source: Pascal Le Segretain/Getty Images Europe

פסטיבל טלורייד ייפתח מחר (שישי) למשך ארבעה ימים. אבל כמידי שנה אזכיר: הפסטיבל הקטנטן הזה, המתרחש על פסגת הר דלילת חמצן בקולורדו וששומר את התוכניה שלו בסוד עד הערב שלפני הפתיחה, הוא אחד ממקפצות האוסקר הכי אמינות, לפחות מאז ״נער החידות ממומבאי״. התקשורת האמריקאית זיהתה את זה, לכן רוב העיתונאים המתמקדים באוסקרים יהיו בסוף השבוע הקרוב בעיירה טלורייד ולא בפסטיבל ונציה היוקרתי והחשוב ממנו (שנפתח אמש). ביום שני, כשהפסטיבל ינעל וכל העיתונאים ואנשי התעשייה יעברו לפסטיבל טורונטו, שימו טוב-טוב לב לסרט שיזכה להכי הרבה סופרלטיבים, הסרט שכולם יתעלפו ממנו. את מקפצת הבאז של טלורייד מאוד קשה למחוק, ואת זה ראינו בשנה שעברה עם ״ספוטלייט״. הבכורות שלו בטלורייד ובטורונטו הפכו אותו למועמד מוביל לאוסקר, ולא משנה כמה ניסו, בסופו של דבר אף סרט אחר לא הצליח לעקוף אותו והוא אכן זכה. השנה יוצגו שם הסרטים החדשים של דמיאן שאזל, קלינט איסטווד, ארול מוריס, פרנסואה אוזון ואחרים (לרשימה המלאה).

ובטלורייד השנה, יש שני סרטים ישראליים: continue reading…

ג׳ין וויילדר + 1

ג׳ין וויילדר, אחד האנשים המצחיקים בתולדות הקולנוע, הלך אמש לעולמו בגיל 83, אחרי שנים שבהן היה חולה באלצהיימר. וויילדר כנראה מוכר לקהל הרחב בזכות שיתופי הפעולה שלו עם מל ברוקס יבדל״א: ״המפיקים״, ״פרנקנשטיין הצעיר״ ו״אוכפים לוהטים״. על ״המפיקים״ הוא היה מועמד לאוסקר כשחקן משנה, על ״פרנקנשטיין הצעיר״ הוא היה מועמד לאוסקר כשותף לתסריט. הוא גם ניסה לביים – לטעמי האישי לא בהצלחה גדולה – אבל הוא כן הצליח ליצור להיט אחד גדול למדי: ״האשה באדום״, שזכור בעיקר בזכות השיר של סטיבי וונדר, ״רק התקשרתי להגיד אני אוהב אותך״ (והופעתה של הדוגמנית קלי לה-ברוק), שזכה באוסקר, ובזכות העובדה שזה הסרט שבעקבותיו התחתן וויילדר עם בת זוגתו לסרט ולחיים, גילדה רדנר (שהלכה לעולמה ב-1989). וויילדר ורדנר שיחקו יחד בשלושה סרטים. לפני שהוא התגלה כקומיקאי, וויילדר זכור מתפקיד המשנה שלו ב״בוני וקלייד״.

יחד עם ברוקס, וויילדר יצר שתיים מהדמויות הכי זכורות שלו, זו של ליאו בלום מ״המפיקים״ ושל דוקטור פרונקסנטין מ״פרנקנשטיין הצעיר״. אני יכול להתחיל ולא להפסיק לצטט קטעים של וויילדר מתוך שני הסרטים האלה שהפכו אותו לאחד האנשים הכי מצחיקים בעולם (מה שהביא את מפיקי ״ווילי וונקה״ לבחור בו לככב במיוזיקל מ-1972, על פני פיטר סלרס, שהתחנן בפניהם שייתנו לו אותו).

אבל עם היוודע דבר מותו של וויילדר, הסצינה הראשונה שלט שקפצה לי לראש היא בעיניי אחת הסצינות הכי מצחיקות בתולדות הקולנוע, והיא לא מאת מל ברוקס אלא מאת וודי אלן. continue reading…

הפוסט הזה מגיע אליכם מגני לוקסמבורג, רגע לפני סיומה של חופשת הקיץ שלנו. אני משהה את רגעי החופשה האחרונים כי יש כאן משהו מעניין: הטריילר ל"אבינו" של מני יעיש מלמד אותנו כמה דברים שראויים לתשומת לב. האחד, הסרט משובץ להפצה ב-3.11. השני: הסרט מופץ בשיתוף פעולה נדיר מאוד בין חברת טרנספקס של מרק רוזנבאום (מפיק הסרט) ובין חברת יונייטד קינג של משה אדרי.

בעולם הז'ורנליסטי הרדוקטיבי שלי רוזנבאום ואדרי הם מתחרים גמורים. רוזנבאום כמעט ואף פעם לא מפיץ את סרטיו עם אדרי וכשזה מגיע להפצת סרטים ישראליים, הוא בעצם המתחרה העיקרי של יונייטד קינג. אבל כנראה שיש סרטים שמשכינים שלום בין מתחרים ו"אבינו" הוא כזה: סרט איכות שעשוי להלהיב גם את הקהל של סינמה סיטי. "אבינו" מועמד, יחד עם "סופת חול", ל-12 פרסי אופיר.

הנה הביקורת שלי על "אבינו" אחרי הקרנתו בפסטיבל קולנוע דרום.

הנה הטריילר:

continue reading…

בביקור הנוכחי בלונדון ראיתי את ״Groundhog Day, The Musical״ שהיה נפלא, ואת ״Wicked״ הוותיק, שרואים שפעם הוא היה לא רע בכלל (לפחות במערכה הראשונה שלו), כך שהטקסט הזה, שפורסם בתחילת החודש ב״ליברל״, בהחלט עדיין בתוקף: מה הקשר בין מוזיקלס וסרטי אקשן קיציים, ולמה השנה מחזות הזמר הבימתיים בישראל ניצחו את סרטי הקיץ.

continue reading…

״מלהולנד דרייב״ של דיוויד לינץ׳. מתברר שזה הסרט הכי טוב של המאה ה-21

יוצא האדם לחופשת משפחתית באירופה, לוקח איתו מחשב ואומר לעצמו ״ברור, בכל ערב אוכל לכתוב איזה פוסט על סרטים שראיתי, תערוכות שביקרתי, פוסטר שצילמתי, ומה לא״, ואיפה. אין זמן לכלום. וכך, בימים האחרונים ובימים הקרובים עד סוף החודש, הבלוג נע וינוע בעצלתיים של סוף הקיץ (שלוהט גם בפריז, אבל בלי הלחות, או המזגנים). ובכל זאת, כמה כותרות מעניינות הצטברו בימים האחרונים, שראויים לתשומת לב:

continue reading…

לפני שבועיים פורסמו המועמדויות לפרס אופיר ואפשר היה לשים לב לתופעה מעניינת: בעוד אף אחד מחמשת הסרטים העלילתיים המתחרים על פרס הסרט לא הוצג עדיין בבתי קולנוע, ארבעה מחמשת סרטי התעודה הארוכים המועמדים לפרס כבר הוצגו בבתי הקהל (החמישי, ״פוטו פרג׳״, יופץ השבוע). ארבעה סרטים תיעודיים ישראליים הופצו השנה בבתי הקולנוע המסחריים, מחוץ לסינמטקים (בעיקר בקולנוע לב). זה חידוש לסוגה קולנועית שעד כה פגשה קהל בעיקר בטלוויזיה וקצת בסינמטקים. החידושים לא נגמרים: נכון לרגע זה (אוגוסט), הסרט הישראלי השני הכי מצליח בקרב הקהל בבתי הקולנוע לשנת 2016 הוא תיעודי (״מיסטר גאגא״), עם כמאה אלף צופים. ועצם העובדה שבפרסי אופיר כבר למדו לחלק את קטגוריית הסרט התיעודי לשתיים – קצר וארוך – היא עדות לכך שיש כיום יותר ויותר סרטי תעודה ישראליים באורך מלא, המיועדים לבתי הקולנוע ולא רק לטלוויזיה. הנה מאמר שלי בנושא לירחון ״ליברל״, כולל רשימה של סרטי התעודה הכי מצליחים בבתי הקולנוע בארץ ב-15 השנים האחרונות.

continue reading…

כלבים, כרישים וכרכרות, זה מה שיש לנו השבוע. וגם סרט חדש במקום הראשון. ארבעה סרטים חדשים נכנסו לטבלה: ״בן חור״, הרימייק להפקת הענק בת ה-57 מ-1959; ״כלבי מלחמה״, סיפור אמיתי שהוא גם סאטירה על המפגש בין עסקים ומלחמה; ״קובו, אגדה של סמוראי״ הוא סרט אנימציה מבית לייקה; ו״מים לא שקטים״ הוא סרט אימה המפגיש בין בלייק לייבלי וכריש.

continue reading…

״וראייטי״ מדווח הלילה על כך שהבמאית הישראלית טלי שלום-עזר (״פרינסס״, ״סרוגייט״) תתחיל לביים בקרוב את הסרט ״מרסי״, דרמה רומנטית להט״בית בכיכובן של אלן פייג׳ (״ג׳ונו״) וקייט מארה (״בית הקלפים״). פייג׳ וקריסטין ואשון מפיקות. צילומי הסרט יתקיימו בחודש הבא בסינסינטי. מארה מגלמת אשה בשם מרסי, המתאהבת בלוסי, בגילומה של פייג׳, אשה שאביה עומד לפני הוצאה להורג. בין שתי הנשים קיימת תהום אידיאולוגית, ואהבתן תאלץ אותן להתמודד עם הערכים שלהן.

כריסטין ואשון אמרה ל״וראייטי״ שהיא התלהבה מ״פרינסס״ של טלי שלום-עזר, שהוקרן בפסטיבל סאנדאנס ב-2015.

ציינתי יום הולדת לפיקסאר גם בפודקאסט הקולנוע שלי, סינמסקופ ברדיו הקצה, שמציין היום יום הולדת שנתיים. האזינו או הורידו כאן

אתמול לפני 30 שנה, ב-17.8.1986, הוקרן לראשונה סרט האנימציה הקצרצר ״Luxo Jr״ (״לוקסו ג׳וניור״). הבמאי והאנימטור הוא ג׳ון לאסיטר, שבאותה שנה הפך להיות האיש הקריאטיבי המוביל בחברה חדשה שזה עתה הושקה: פיקסאר. הגלגולים הקודמים של פיקסאר התחילו עוד בסוף שנות השבעים, כחברה בת של לוקאספילם שעבדה על יצירת תוכנות לאפקטים דיגיטליים עבור ILM. אבל ב-1986 ג׳ורג׳ לוקאס ויתר עליה. מי שקפץ עליה היה סטנב ג׳ובס, שפוטר בדיוק באפל, ונכנס כמשקיע בחברה והשיק אותה מחדש כחברת הפקה ותוכן בשם פיקסאר. הסרטון הזה – שאני חושב שהוא הדבר המושלם ביותר שפיקסאר עשו – הוצמד תשע שנים אחר כך לפני ״צעצוע של סיפור״, הפיצ׳ר הראשון של החברה, והוא הפך ללוגו של החברה. הסרטון הזה הכיל את הנוסחה של פיקסאר: אנימציה, תוכנות ומחשבים בצד, כל הטכנולוגיה הזאת רק נועדה כדי לספר סיפורים נוגעים ללב ומעוררי הזדהות, ולעשות זאת על ידי האנשתם של יצורים דוממים (צעצועים, מנורות) או חיות (חרקים, עכברושים).

הנה ״לוקסו ג׳וניור״:

continue reading…

נלי תגר וג׳וי ריגר ב״החטאים״ של אבי נשר. צילום: איריס נשר

בשידור מתעכב מלונדון, הנה הכותרת המעניינת של היום: ששה סרטים ישראליים הצטרפו היום לתוכנייה עצומת המימדים של פסטיבל טורונטו, ביניהם שני סרטים בהקרנת בכורה עולמית. והם:

continue reading…