"פעם אחת", הביקורת
סרט קטן, פצפון, אבל מקסים. "ביקור התזמורת" האירי. הנה ביקורת, קטנה, פיצפונת, אבל מוקסמת, פלוס שיר בונוס. המשך…
Archive | ביקורת
"זה ייגמר בדם", הביקורת
עכשיו, אחרי שכבר ראיתי את הסרט פעמיים, השורה התחתונה: אחד הסרטים הטובים שראיתי מימיי. סרט שסטנלי קובריק היה שמח להיות חתום עליו, הנע מהלירי, אל המפלצתי דרך הגרוטסקי ועד הקומי (ובחזרה), ועם שימוש אופראי במשחק, צילום ומוזיקה. חמישה כוכבים. הביקורת כאן. ============ וגם אריק צ'ילדרס מהמר על "בופור", אבל לאו דווקא מהסיבות הנכונות.
מיי בלאדי ולנטיין
אז איך ביליתם את ולנטיינז דיי שלכם שלשום? ב"זה ייגמר בדם" האלים ונטול הרומנטיקה, במיוזיקל המשספים "סוויני טוד" או במלודרמת ההתאבדות "קונטרול"? סופשבוע עליז בבתי הקולנוע, לא ככה? או שאולי נפלתם בפח של קולנוע לב והלכתם לראות סרט שם במבצע האחד פלוס אחד שהם פרסמו בקרנות הרחוב. אינדי, שפרסמה שלשום את תלונתה בתגובות, הלכה וזעפה: […]
אהבה ומוות
הנה קטע קולנועי – נדוש, צפוי אבל בלתי נמנע ושאי אפשר לעמוד בפניו – לכבוד ולנטיינ'ז דיי. בונבוניירה. ============ היום כבר לא מתים מאהבה? לא בטוח שאיאן קרטיס מסכים עם מילות השיר. הנה הביקורת שלי על "קונטרול", הסרט של אנטון קורבין על איאן קרטיס, שמצליח להיות גרסה קולנועית לאלבום של ג'וי דיוויז'ן: מרגש, מדכא, מסוגנן […]
"מלחמתו של צ'רלי ווילסון", הביקורת
הוא עשוי היטב ודי מהנה, ובכל זאת מאכזב. "מלחמתו של צ'רלי ווילסון" מנסה להגיד משהו תקיף, אבל יוצא קהה, והליהוק שלו מחליש אותו. הייתי מאמין יותר למתיו מקונוהיי או לוודי הרלסון בתור צ'רלי ווילסון מאשר לטום הנקס. אם הסרט עובד זה רק בזכות הדמות של פיליפ סימור הופמן, שהיא היחידה שכתובה עם שפיץ סאטירי חודר […]
"הפרפר ופעמון הצלילה": הביקורת
מסתמן קונסנזוס די נדיר: "הפרפר ופעמון הצלילה" המיס את המבקרים בארץ. מאיה פנחסי, שמוליק דובדבני ויעל שוב נתנו לו חמישה כוכבים. אורי קליין, גידי אורשר ואני נתנו לו ארבעה כוכבים וחצי. יקיר אלקריב ומאיר שניצר: ארבעה כוכבים. הסיבה לכך? זהו מיזוג נדיר בין סרט שהוא בראש ובראשונה יפהפה לעין (בעיקר לעין שמאל), שמצליח להיות גם […]
"קלוברפילד": הביקורת
הידיעה הזאת מאתמול היא נספח חביב לביקורת שלי על "קלוברפילד". והנה הביקורת… המשך…
עוצר "נשימה" וחולה על "סיקו"
קולנוע רב חן אופרה מנסה (שוב) להשיק מיצוב מחדש בתור סוג-של קולנוע לב המציג סרטי איכות. "לארס והבחורה האמיתית" הסימפטי, "סיקו" המרתק ו"אני לא שם" המצוין כבר מציגים בו. "רכבת לדרג'ילינג", "זה ייגמר בדם" ו"לסגור מעגל" יעלו שם בשבועות הקרובים. הרעיון עצמו מוצלח מאוד. וגם הסרטים ראויים. אבל יש בעיה אחת: מדובר בבית קולנוע איום […]
"ארץ קשוחה", ביקורת (או: רציחות לא פשוטות)
כפי שכבר כתבתי לפני כחודש: כשראיתי את "לא ארץ לזקנים" (אק"א "ארץ קשוחה") של האחים כהן בפעם הראשונה היה מאוחר בלילה, והסרט הזה לא נתן לי לישון. רצתי למחשב לקרוא את התסריט שלו, ואז שבתי וצפיתי בו שוב. ואז שוב. עילם וולמן, במדור הבכורה הקולנועי שלו ב"העיר" (הנכתב מאמריקה) תוהה נכון: האם הייתי מגיב כך […]
תגובות אחרונות