הוא עשוי היטב ודי מהנה, ובכל זאת מאכזב. "מלחמתו של צ'רלי ווילסון" מנסה להגיד משהו תקיף, אבל יוצא קהה, והליהוק שלו מחליש אותו. הייתי מאמין יותר למתיו מקונוהיי או לוודי הרלסון בתור צ'רלי ווילסון מאשר לטום הנקס. אם הסרט עובד זה רק בזכות הדמות של פיליפ סימור הופמן, שהיא היחידה שכתובה עם שפיץ סאטירי חודר […]
מסתמן קונסנזוס די נדיר: "הפרפר ופעמון הצלילה" המיס את המבקרים בארץ. מאיה פנחסי, שמוליק דובדבני ויעל שוב נתנו לו חמישה כוכבים. אורי קליין, גידי אורשר ואני נתנו לו ארבעה כוכבים וחצי. יקיר אלקריב ומאיר שניצר: ארבעה כוכבים. הסיבה לכך? זהו מיזוג נדיר בין סרט שהוא בראש ובראשונה יפהפה לעין (בעיקר לעין שמאל), שמצליח להיות גם […]
הידיעה הזאת מאתמול היא נספח חביב לביקורת שלי על "קלוברפילד". והנה הביקורת… המשך…
קולנוע רב חן אופרה מנסה (שוב) להשיק מיצוב מחדש בתור סוג-של קולנוע לב המציג סרטי איכות. "לארס והבחורה האמיתית" הסימפטי, "סיקו" המרתק ו"אני לא שם" המצוין כבר מציגים בו. "רכבת לדרג'ילינג", "זה ייגמר בדם" ו"לסגור מעגל" יעלו שם בשבועות הקרובים. הרעיון עצמו מוצלח מאוד. וגם הסרטים ראויים. אבל יש בעיה אחת: מדובר בבית קולנוע איום […]
כפי שכבר כתבתי לפני כחודש: כשראיתי את "לא ארץ לזקנים" (אק"א "ארץ קשוחה") של האחים כהן בפעם הראשונה היה מאוחר בלילה, והסרט הזה לא נתן לי לישון. רצתי למחשב לקרוא את התסריט שלו, ואז שבתי וצפיתי בו שוב. ואז שוב. עילם וולמן, במדור הבכורה הקולנועי שלו ב"העיר" (הנכתב מאמריקה) תוהה נכון: האם הייתי מגיב כך […]
לא יעזור, אני פשוט פחות מחבב את סרטיו דוברי הסינית של אנג לי. ועם כל חיבתי ל"נמר דרקון", גם הוא מדורג במקום נמוך יותר בהשוואה לסרטיו המרגשים יותר. "תשוקה, זהירות", לפיכך, הוא אכזבה מבחינתי. הוא מתחיל נהדר, עם גיבורה מסקרנת, ועם עלילה שגזורה הישר מ"חסמב"ה" (או "זעם ותהילה") אבל מתפזר לכל הכיוונים. גם הטוויסט הפסאודו-פורנוגרפי […]
שתי ביקורות לסרטים שעלו בסוף השבוע: "נראתה לאחרונה" ו"הממלכה". לא בלי בתה הפתעה: בן אפלק יודע לביים. סרט הבכורה שלו מצליח למעוך האם בן אפלק זכה בהארה? אפלק הוא שחקן בלתי נסבל בעיני. אני תמיד מרגיש את הזיוף בו, את המאמץ המשחקי. משהו בו לא נעים. והנה, מגיע סרט חדש שלו והוא בכלל לא שם. […]
לאלה המעדיפים קומדיות רומנטיות חביבות על פני טקסטים קולנועיים מנותצים ממבנה ומעלילה, הנה התרשמותי מ"לעולם לא אהיה שלך" של איימי הקרלינג ומ"העולם על פי דן" של פיטר הדג'ס. ספיישל טוד היינז – חלק א' השבוע אני תומך בארז דבורה (ynet) ומאוכזב מאדם אבולעפיה ("העיר"): דבורה התלהב מ"אני לא שם", אבולעפיה התבאס. אני חושב שהסרט מבריק. […]
אי אפשר לסמוך על המבקרים האלה: רק לפני שבוע כתבתי עד כמה אני שונא סרטים שאין בהם מוזיקה (אפרופו "4 חודשים, שלושה שבועות ויומיים"), והנה מגיע "אני האגדה" עם וויל סמית שבחציו הראשון מכיל רק שתי הבלחות מוזיקליות קטנות והוא ברובו נטול פסקול מוזיקלי (לפחות לא פסקול מולחן – יש בו לא מעט בוב מרלי […]
תגובות אחרונות