סורפרייז, סורפרייז. "1408", סרט הרפאים הסטיבן קינגי המתרחש כמעט כולו בחדר מלון אחד, מצליח להיות ברובו לא רע בכלל. עבד עלי, צימרר אותי. חיבבתי. כל חמש דקות (עד הסוף הצפוי והמאכזב) קורה שם משהו, וברובו הוא מתרחש בתוך חדר אחד. התרשמתי. מיקאל הופסטרום ("מחיר הבגידה") הופך למישהו שאני מתחיל לשים עליו עין. הוא עוד יפתיע […]
באופן הכי תמציתי, הביקורת שלי על "נודל" זהה לביקורת שלי על "משפחת סימפסון: הסרט": מאוד נהניתי, אבל ציפיתי ליותר. את "נודל" ראיתי כבר פעמיים, בצפייה הראשונה חיבבתי אותו, בעיקר בזכות הדיאלוגים ומהירות הדיבור של הדמויות (אני מת על דמויות שמדברות מהר), בפעם השנייה הוא ריגש אותי יותר, שמתי לב לכמות הרגש שיש בפניה ובקולה של […]
צליל ה"פטוינג" ששמעתם בשבוע שעבר היה קולו של מיתר הסבלנות שלי פוקע. ישבתי ב"הארי פוטר ומסדר העוף בגריל" ולמעט כמה רגעים בהם הערכתי את עיצוב הסצינות וההמחשה הוויזואלית של העולם הרולינגי, לא יכולתי שלא לחוש תחושה משונה: אני משועמם עד שורשי שערי. הספר החמישי, ממש כמו הרביעי, שיעמם אותי, ובספרים אני לא מפגין את אותה […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 11.7.2007 משימה בלתי אפשרית: האם אפשר לכתוב ביקורת אינטליגנטית על סרט נטול אינטליגנציה? "רובוטריקים", הסרט החדש של מייקל ביי ("ארמגדון", "פרל הרבור") הוא סרט רובוטים-מהחלל-מתפוצצים-ומתעופפים מהזן המהנה ביותר, הכי גילטי-פלז'ר בעולם. כל עוד יש סרטים כאלה בקיץ, מצידי שכדור הארץ ילך ויתחמם – הסרטים האלה ממזגים את המוח. וגם, לטוב ולרע מנוונים […]
סוף השבוע האחרון בבתי הקולנוע בארץ: "שרק השלישי" נגד "מת לחיות 4" נגד "רטטוי". מי ניצח? המספרים די צמודים, אבל ההובלה היא של "שרק השלישי" שהגיע ביום ראשון (על פי בוקס אופיס מוג'ו, לא על פי מודעות ג.ג בעיתונים) ל-150,000 כרטיסים. אחריו "רטטוי" עם כ-35,000 כרטיסים ביומיים (הסרט יצא ביום שישי), ואחריו "מת לחיות 4" […]
"מת לחיות 4" הוא סרט פעולה מבדר אבל אחרי שנקבעו חוקי הסדרה, שהופרו במערכה השלישית של הסרט השלישי, מגיע הסרט הרביעי ומתייחס אליהם כאל בלתי קיימים. "מת לחיות" הראשון היה מותחן ורטיקלי, אנכי. הוא היה מופת של צמצום עלילתי וריכז את כל מערכותיו בין קומותיו של גורד שחקים אחד. עוד לפני קטעי הפעולה פורצי הדרך […]
מציאות או חלום? ממשי או מטאפורי? "מדוזות", סרטם הנפלא ומרובה הסמלים של שירה גפן ואתגר קרת, עוסק באופן עדין וקסום בדמויות נשיות אבודות וטובעות בתל אביב פורסם ב"פנאי פלוס", 27.6.2007 החיים של בתיה מטפטפים ממנה. החבר שלה עזב, הבוס מתעמר, אמהּ לא שמה לב אליה. ובכלל בתיה לא מצליחה להסתנכרן לעולם הזה. תגובותיה איטיות, מהוססות, […]
ההחלמה של רוג'ר איברט כנראה מתקדמת היטב. השבוע הוא החזיר בשעה טובה את מדורו המעולה "Answer Man" ממנו למדתי הפעם שהבמאי הסנגלי אוסמה סמבנה מת באחרונה בגיל 84. סרטו האחרון היה "מולאדה", שהוקרן בפסטיבל ירושלים לפני שנתיים. ואיברט חגג השבוע יום הולדת 65 ומלאת 40 שנה לעבודתו כמבקר וקיבל מתנה: הספד בעודו חי מאת ידידו […]
כמה הפתעות מהסרטים שראיתי ביומיים האחרונים: "Sicko" של מייקל מור נורא משעמם בשעה הראשונה, ודי סוחף בשעה השניה. לדעתי הסרט לא נקנה להפצה בארץ, חפשו אותו בגוגל-וידיאו, הוא מסתובב שם. "מיסטר ברוקס" עם קווין קוסטנר, וויליאם הרט ודמי מור? מפתיע לטובה. ממש לא רע. נראה כמו משהו שקרטיס הנסון היה יכול לביים בשנות השמונים – […]
מה זה אומר ששלושת הסרטים המצליחים האחרונים בקולנוע הישראלי התרחשו כולם בצפון הארץ ועל ראש הר? ב"אביבה אהובתי" לא יכולתי שלא להיות מוקסם מהשימוש שעשה שמי זרחין בטופוגרפיה ההררית של טבריה ובמסע של גיבורתו במעלה ובמורד העיר (והארץ). ב"בופור" צילם יוסף סידר את המוצב הצבאי באופן כמעט דתי ומיתי על ראש ההר. וב"הסודות" שוב עולה […]
תגובות אחרונות