פורסם ב"פנאי פלוס", 5.9.2012 פלאי פלאות מה שקורה עם הקולנוע הישראלי. ראו, למשל, מה שקורה השבוע: שני סרטים ישראליים עולים יחד: “2 בלילה” של רועי ורנר ו”ניקה” של ארנון צדוק. שניהם צולמו לפני כשנתיים והיו מוכנים וגמורים לפני שנה. ואחרי שנה של התמהמהות הם יוצאים יחדיו. ובאופן פלאי לשניהם יש נקודת השקה רעיונית: גבר […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 22.7.2012 ראשית, הייתי רוצה לקרוא טקסט מעמיק וחכם שמציב את "רווקה פלוס" ואת "הוואלס האחרון" של שרה פולי זה לצד זה. כך נראה סרט על אשה בבימויו של גבר, וכך נראה סרט על אשה בבימויה של אשה. האשה מביימת סרט עדין ורך, ער לניואנסים. אבל האם הסרט שלה בהכרח פמיניסטי יותר? […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 22.7.2012 דווקא מול סרט לא טוב כמו "רווקה פלוס", חשוב לי להדגיש את זה: דובר קוסאשווילי הוא אחד היוצרים המרתקים והחשובים שפועלים כעת בישראל, גם אם הוא לא עקבי בתוצרתו. אני יכול למנות הרבה מגרעות ב"רווקה פלוס", ותכף גם אעשה זאת, אבל חשוב לשים לב מה כן יש בסרט. קוסאשווילי, בסרטו […]
כשהתקיימה הקרנת העיתונאים של "בלתי נשכחים 2" הייתי בעיצומו של המפגש עם דיוויד שור בירושלים. והאמת, באופן משונה דווקא התחשק לי לראות את הסרט הזה, למרות שידעתי לא לצפות הרבה. הטריילר שלו דווקא גירה את בלוטות הטסטוסטרון שלי כהוגן. המשך…
תחילת אוגוסט, קרי אמצע החופש הגדול, והאולימפיאדה שמטרטרת ברקע בהיי-דפינישן גרמו לי לרצות להעמיד את שלושת סרטי האנימציה הבכירים המוצגים זה מול זה בבתי הקולנוע עכשיו. אבל לידם, יש גם את הקטנים. פורסם ב"פנאי פלוס", 1.8.2012 הקדמה: לצד סרטי האנימציה היקרים, המדוברים, המבוקשים, תמצאו סרטי אנימציה שנראים כמו גרסאות זולות לסרטי אנימציה שהיו פופולריים כמה […]
המדור האחרון שלי ב"פנאי פלוס" הוקדש כמעט כולו ל"עלייתו של האביר האפל", מה שהותיר ל"חיות הדרום הפראי" רק פינה צדדית של 180 מילה. מצד אחד, זה אולי הגיוני ככה: אחד הסרטים הכי גדולים של השנה (מבחינה הפקתית) מקבל נפח עצום, וסרט פצפון כמו "חיות הדרום הפראי" מקבל מקום זעום. אבל זה לאו דווקא צודק. למרות […]
עדכון: הוספתי בסוף הפוסט את הביקורת שלי מ"פנאי פלוס", להמשך הדיון בסרט. עוד רגע נגיע לסרטו החדש של כריסטופר נולן, אבל לפני כן מילה על ההקרנה: הספקתי להציץ במתחם יס פלאנט החדש בראשון לציון בדיוק 25 שניות לפני שנכנסנו לאולם האיימקס ומיד התאהבתי במקום. זה כמו בונבוניירה של קולנוע. גדול מדי, מואר מדי, צבעוני מדי, […]
באנו לרמות טוב. לא ממש ביקורת. יותר טקסט מדוכדך. אני חייב להודות – וקוראי בלוג זה בוודאי כבר יודעים זאת מזמן: הקולנוע הישראלי יקר לי. בשעה שיש מבקרי קולנוע ששמחים לאידם של הסרטים אותם הם לא אהבו ורק רוצים לראות במפלתם (כמין הוכחה לכך ש"ראו, לא רק אני לא אהבתי, איש לא […]
גברים בס"ד פורסם ב"פנאי פלוס", 11.7.2012 נוהג העולם לומר "לראות זה להאמין". Seeing is Believing. והרי אין לכם משפט שיש בו כל כך מעט אמונה. משפט שכולו ציניות וספקנות. כי מי אומר "כשתראה לי אאמין"? זה שאינו מאמין כלל. לאו דווקא בעניינים רוחניים, גם בכל הקשור לאמון בין בני אדם. מספר […]
תגובות אחרונות