"זוהר הרקיע", הסרט העצמאי הרביעי בפסטיבל קולנוע דרום

הנה עדכון וחידוש לפוסט שלי מלפני כשבועיים בו ליקטתי מפה ומשם את שמות הסרטים הישראליים שיוקרנו בבכורה בפסטיבל קולנוע דרום. היו לי שם ארבעה סרטים, ביניהם "המשגיחים" של מני יעיש, והנחתי שכולם יוצגו במסגרת הבכורות לסרטים ישראליים עצמאים (מסגרת שהושקה בשנה שעברה). בינתיים התברר ש"המשגיחים" הוא בכלל סרט הפתיחה, כלומר שהיה לי חסר סרט אחד לרביעיית הסרטים העצמאיים. ובכן, נמצא הסרט שמצטרף ל"לא בתל אביב", "יותר איטי מלב" ו"מעשייה אורבנית". והוא מפתיע למדי.
"זוהר הרקיע" הוא סרט הבכורה של אליהו בנימין, בוגר בית הספר לקולנוע יהודי "תורת החיים" ביד בנימין. תקציר הסרט הולך ככה:
אדם, טייס מצטיין, נלקח מקורס הטייס רגע לפני קבלת הכנפיים, היישר אל מבוכי ההכנה המנטאלית- האימון הפסיכולוגי שקדם לתוכנית ההתנתקות, המכונה בצבא "מבצע זוהר הרקיע". אדם מיטלטל בתוך הדילמות הגדולות של ההתנתקות עוד לפני שבכלל החלה, עוד בשלב "החזרות" שעשו הכוחות המפנים לקראת הביצוע עצמו, מה שמביא אותו להכרעה בלתי אפשרית בין הנאמנות לחלום חייו לבין האמת הפנימית שלו.
ויש גם טריילר:
ואני עכשיו מתפלל חזק שזה לא יהיה עוד "העפיפונים של ארמנד", שגם שם היה טייס עם לבטים מוסריים. והאמת, אני סקרן מאוד מהסרט הזה. אבל גם חושש ממנו. התוודעתי לבית הספר "תורת החיים" לפני קצת יותר משנה כשאחד התלמידים שם הביא לי מקבץ מסרטי הבוגרים. מאז שצפיתי בסרטים – חלקם היו טובים, בעיקר התיעודיים, אחרים פחות, כולם היו מאוד נאיביים – אני שואל את עצמי שאלות שאני לא מצליח לפצח. ובעיקר: איך נראה קולנוע יהודי? בית ספר "תורת החיים" סמוך לישיבת של בקיבוץ יד בנימין ותלמידיו הם דתיים וחוזרים בתשובה שלהט הקולנוע בוער בליבם. אני מכיר את הסרטים הדתיים של מעלה, סרטים שעוסקים בתהיות לגבי אמונה, לעיתים משברי אמונה ממש, ובעיקר סרטים שבהם לגיבור יהיה איזשהו קונפליקט דרמטי מעיק עם איזושהי מצווה. בסרטים הבודדים שראיתי מאנשי אורות החיים לא מצאתי לבטים כאלה (שלמען האמת, כבר די מייגעים אותי) וזה גרם לי לתהות האם סרט שבו האג'נדה – בין אם זו אג'נדה אמונית או אג'נדה פוליטית – נמצא בחזית ולא ברקע, יכול לעבוד. או שמא הוא מיד ייראה מגויס. האם סרט דתי לא יהיה תמיד סרט פרופגנדה?
שולי רנד וגידי דר הוכיחו עם "האושפיזין" שלא. ונדמה לי ששולי רנד הפך למעין מודל לחיקוי, כי הוא הצליח לייצר אמנות מתוך אמונה. הגל היהודי במוזיקה הישראלית, והקבלה שלו גם על ידי מאזינים חילונים, הוא גם עדות לכך. האם אפשר ליצור גל יהודי שכזה גם בקולנוע? (הכוונה היא לסרטים המיועדים לצפייה על ידי כלל הקהל, ולא לסרטים שנוצרים עבור קהל חרדי, בעיקר קהל נשי, בלבד). גל של סרטים שמגיע מאת יוצרים חרדים, חרד"לים או חוזרים בתשובה? אני כבר הרבה זמן סקרן מהסרט "למלא את החסר" של רמה בורשטיין, שאני תוהה האם יצליח לפצח את הסוגיה הזאת. והנה מגיע הפיצ'ר הראשון מאנשי "תורת החיים". אני ממש מקווה שהסרט הזה טוב. ממש.







תגובות אחרונות