"מלחמה פרטית", ביקורת
"מלחמה פרטית". הלוק בהשראת משה דיין
אבי נשר, יום העצמאות וסוד הקסם של "הלהקה"
אבי נשר בתפקיד אבי נשר (עם גילת אנקורי), בסצינת יום העצמאות ב"הלהקה"
האזינו למחווה ל"הלהקה" ו"דיזנגוף 99" בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. להאזנה בספוטיפיי או כאן
כבר כמה שנים שאני מנסה לפצח את החיבור שיש לקהל הישראלי עם "הלהקה", חיבור שאני כמעט ולא מכיר עוד דוגמה לו בקולנוע הישראלי. כן, יש סרטים אהובים ומעוררי נוסטלגיה, בעיקר המצחיקים שבהם – "גבעת חלפון אינה עונה", "חגיגה בסנוקר" ואולי גם "מבצע סבתא" – ויום העצמאות הוא היום שבו יש נטיה קולקטיבית לחזור ולהתרפק עליהם (ומעט מאוד סרטים חדשים מצליחים להתקבל לתוך המעגל הזה). אבל "הלהקה" עדיין יוצא דופן, זה סרט שהצפיה בו לא דורשת שום אפולוגטיקה. ניסיתי לנסח את החיבור הזה במילים לפני שנה, במלאת 40 שנה לבכורת הסרט, ובערוץ yes קולנוע ישראלי מוקרן מדי פעם סרט תיעודי קצר שיצרתי על בסיס חומרי ארכיון שמספר את סיפור הסרט והמורשת שלו.
טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 3.5.2019
שלושה סרטים חדשים נכנסו לטבלה. "מה הסיכוי?" הוא קומדיה רומנטית עם סת רוגן ושרליז תרון שבאופן מפתיע למדי מקבלת טפיחות על השכם ממבקרינו; "ואן גוך: בשערי הנצח" הוא הסרט השני שהצייר ג'וליאן שנבל מביים על צייר (אחרי "בסקיאט"); ו"בלי דם" הוא סרט הביכורים של יוסף אל-דרור, אגדת ניינטיז תל אביבית.
עוד תכנים מבית "סינמסקופ":
כתבה שלי ב"כלכליסט" על כל מה שקורה עכשיו בדיסני, תאגיד שבולע אולפנים – כולל הניסיון שלהם לרסק את נטפליקס, ואיך זה משפיע על תכני הסרטים שהם מייצרים. קראו כאן.
ובפודקאסט של "סינמסקופ" ברדיו הקצה: "הנוקמים: סוף המשחק" ולמה "אול אין" מזכיר לי סרט של נטפליקס. האזינו בספוטיפיי או כאן
יצאו מהטבלה: "בית קברות לחיות", "מראות שבורות", "מילים נרדפות", "עם הגב לקיר", "רפסודיה בוהמית", שהיה הסרט הכי ותיק בטבלה, מאז נובמבר – שישה חודשים – עם אחת ההצלחות הגדולות של התקופה האחרונה עם יותר מחצי מיליון כרטיסים.
"הנוקמים: סוף המשחק", ביקורת
"הנוקמים: סוף המשחק". Another one bites the dust
טבלת המבקרים 18-25.4.2019
הנוקמים: סוף המשחק
שבועיים בלי טבלה – סופ"ש אחד בחו"ל ואחד בליל הסדר – אז הנה הטבלה שתסכם לנו את חג הפסח. יש לנו את מה שעשוי להיות הסרט הקופתי הגדול של השנה, ואולי של כל הזמנים ("הנוקמים: סוף המשחק"), שני סרטים של במאים שזכו באוסקרים לסרט הזר שמביימים הרחק ממולדתם ומשפתם (אסגר פרהדי האירני, שביים בספרד את "כולם יודעים", וסבסטיאן לליו הצ'יליאני שביים בארה"ב את "גלוריה בל"). סרט ישראלי אחד ("אול אין") שבאופן משונה יש בו משהו מן המשותף עם "הנוקמים" סוף המשחק": שניהם עושים מחווה דומה ל"ביג לבובסקי". ולקינוח, סרט אנימציה מקסים בסטופ-מושן ("מיסטר לינק"). שלושה מהסרטים האלה זינקו הישר אל צמרת הטבלה.
המצב הוא כזה: יש לנו 17 סרטים בטבלה השבוע. שלושה מהם ישראליים, שלושה מהם סרטי גיבורי על, שלושה מהם דוברי שפה שאינה עברית או אנגלית (מתוכם שניים דוברי ספרדית ועוד אחד רימייק אמריקאי לסרט דובר ספרדית).
בפודקאסט של סינמסקופ ברדיו הקצה אירחתי השבוע לשיחה את גיא נתיב, שזכה בפברואר באוסקר לסרט הקצר "סקין". האזינו בספוטיפיי או כאן
יצאו מהטבלה: "בוקר טוב ילד", "עץ תאנה", "המין החזק", "האשמים", "נערה", "הבטחה עם שחר".
"גלוריה בל", ביקורת
"גלוריה בל". אשה פשוטה, יומיומית, רגילה, וזוהרת כמו כוכבת הוליוודית
פסח של אנימציה אמריקאית: "מיסטר לינק", "סרט לגו 2", "הדרקון הראשון שלי 3"
"מיסטר לינק". זאק גליפיניאקיס ויו ג'קמן במפגש מבטאים – האמריקאי הנבער והבריטי הסנוב
מבול של כותרות: רנן שור עוזב, אבי נשר מדליק, אליה סולימאן בקאן ופרסי אופיר 2019 יוצאים לדרך
"מאמי". לא בקאן, כן באופיר
הרבה זמן לא העליתי פוסט כותרות, כי פייסבוק, אבל היו כל כך הרבה כותרות אתמול שאי אפשר להתעלם. אז הנה מקבץ מרגש למדי:
תגובות אחרונות