תקוע.
אני חייב לכם את "הורטון", "Doomsday" ודיווחים מבתי הקולנוע בקטמנדו ובנגקוק. אבל הכוחות אזלו.
מתאושש וחוזר בערב. עד אז, הבלוג בידיכם. מה קורה?

בגיליון פריוויו הקיץ של "אנטרטיינמנט וויקלי" שיצא שלשום ניסו עורכי העיתון לעשות מה ש"פרמייר" היה עושה פעם ולנבא כמה יכניס כל סרט. טבלת שוברי הקופות של קיץ 2008 שלהם נראית ככה:

1. "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח" (355 מיליון)
2. "סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן" (310 מיליון)
3. "הנקוק" (280 מיליון)
4. "וול-E (מאתיים שמונים מיליון)
5. "איירון מן" (267 מיליון)
6. "באטמן: האביר האפל" (255 מיליון)
7. "קונג פו פנדה" (244 מיליון)
8. "המומיה 3" (176 מיליון)
9. "הענק הירוק" (147 מיליון)
10. "Tropic Thunder" (מאה ארבעים וששה מיליון)

וראו איזה צירוף מקרים: באותו יום רביעי, שלשום, יצא גיליון "פנאי פלוס" ובו ארבעת עמודי פריוויו הקיץ שלי, בהם אני מנסה לעשות דבר דומה (אחרי שעשיתי את זה כבר, ואף נהניתי לקצור גם את הדיוקים וגם את ההחמצות, בשנה שעברה).
עשרת אלופי הקופות שלי הם אלה:

1. "באטמן: האביר האפל": 350 מיליון
2. "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח": 270 מיליון
3. "איירון מן": 200 מיליון
4. "סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן": 190 מיליון
5. "וול-E": מאה תשעים מיליון
6. "קונג פו פנדה": 150 מיליון
7. "מאמא מיה!": 130 מיליון
8. "Tropic Thunder": מאה עשרים מיליון
9. "ספיד רייסר": 110 מיליון
10. "הלבוי 2": 90 מיליון

ההבדל העיקרי הוא שהם מאוד מאמינים ב"הנקוק" ואני חשבתי שהוא יתרסק. אם הייתי רואה את הטריילר שהעליתי הבוקר לפני הכתיבה (אי שם לפני שבוע ויותר), הייתי בהחלט מכניס אותו לרשימה. זה נראה כמו להיט. לא יודע כמה גדול, אבל להיט.
ואני מאמין ב"מאמא מיה!", שנראה לי שיכול להיות ה"היירספריי" או "השטן לובשת פראדה" של השנה. כמובן שנהניתי לראות שגם הם וגם אני מנבאים ש"Tropic Thunder" של בן סטילר יהיה הקומדיה הגדולה הקיץ.
עכשיו נצטרך לחכות לספטמבר לראות מי קלע יותר.
מה ההימורים שלכם?

את מדור הפריוויו המלא, כולל ההימורים לכשלונות של הקיץ ("סקס והעיר הגדולה"!), הקומדיות של הקיץ ("אננס אקספרס"!) והישראלים של הקיץ ("איים אבודים"!) תמצאו אחרי הקליק:
continue reading…

ואחרי שהאסטון מרטין נפלה לאגם, שרוי עכשיו נהג פעלולים במצב אנוש בבית חולים אחרי שסצינת מרדף בין אלפא-רומיאו ומשאית על הסט האיטלקי של "ג'יימס בונד: קוונטום" הסתיימה בהתרסקות המכונית. זו תאונת הרכב השלישית על הסט של הסרט בשבוע האחרון, והחמורה ביותר. ככה נראית האלפא-רומיאו אחרי ההתנגשות (הגופה בצד שמאל היא בובה, הנהג האמיתי ישב לידה ופונה לבית חולים):

=======

זו כבר שנה שמועה אבל עכשיו זה סופי: ג'ימי פאלון יחליף בשנה הבאה את קונן אובריאן ב"לייט נייט", כשקונאן יחליף את ג'יי לנו ב"טונייט שואו". זה ליהוק מבהיל אבל עם פוטנציאל: פאלון היה נורא מצחיק ב"סטרדיי נייט לייב", אבל מאז שהוא עזב את התוכנית הוא עשה רק דברים איומים. אולי הוא זקוק לשולחן ולחליפה כדי להצטיין.

=========

עד לפני דקה הייתי בטוח ש"הנקוק" יהיה אחד הפלופים הגדולים של הקיץ, אבל אז ראיתי את הטריילר בן 2 הדקות שהוצמד שלשום ל"אמריקן איידול" וזה נראה לי עכשיו כמו להיט ענק:

===========

בהקרנה מיוחדת של "בחזרה לעתיד" הבטיח בוב גייל, השותף של רוברט זמקיס לתסריט ולהפקה, שיוניברסל עובדת על הוצאת בלו-ריי לסרט.

מה שמזכיר לי: אני רואה קצת סרטים בערוץ ה-HD של MGM, ומה אני אגיד, זה לא נראה ממש HD. יותר BD (כלומר:better definition) או JOKD (קרי: Just OK Definition), אבל לא ממש ה-HD הצלול, דחוס הפיקסלים. אני לא לגמרי בקיא באופן בו סרטים ישנים עוברים רי-מסטרינג ל-HD, יש מישהו כאן שכן ויכול להסביר? אני יודע שסרטים שהאולפן חפץ ביקרם – או סרטים חדשים, שעוברים את תהליך ההמרה ל-HD כבר כלק מפרוצדורת ההוצאה לדי.וי.די – פשוט נסרקים מחדש מהנגאטיב ברזולוציה גבוהה. אבל הסרטים האחרים, מה איתם? סתם עוברים סוג של דחיסה ושדרוג מתוך הסריקה המקורית? מה שכן, אמש ראיתי את "הנוסע השמיני" ב-HD ביס. אני עדיין חושב שזה הסרט הכי מפחיד בתבל. יש עדיין קטעים שלמים שקשה לי לראות (ואני בדרך כלל מסוגל לראות הכל). וב-HD הוא אשכרה מפחיד כפליים.

===========

איזה כיף: לישי קיצ'לס (שיושב בימים אלה באמסטרדם) יש מדור שבועי חדש ב"וואלה". מהדורת הבכורה מוקדשת ל"Southland Tales" של ריצ'רד קלי. יש לי תחושה שבכל הקשור לריצ'רד קלי, צריך להגיד "חכו חכו". "סאותלנד טיילז" הוא כמו ה"מתנה משמיים" שלו: פריקת כל עול, איבוד שליטה, תאונת דרכים עצומת מידות, אבל שדווקא מבהירה כמה כשרון יש שם. כמו הסרט השני והמבורדק של דובר קוסאשווילי כך גם "סאותלנד טיילז": הוא דווקא גורם לי לצפות ביתר שאת לסרט הבא שלו, בו הוא יאלץ להפגין איפוק, משמעת ואולי גם לקחת קצת ריטלין לריכוז ומיקוד לפני כל יום צילום.

יום של כותרות קולנועיות נאות:

– איילת זורר תיכנס לנעליה של אודרי טוטו ותגלם את התפקיד הנשי הראשי מול טום הנקס ב"מלאכים ושדים", סרט ההמשך ל"צופן דה וינצ'י". רון האוורד יביים. עקיבא גולדסמן כתב (וקיבל על כך את הסכום הגבוה ביותר אי פעם לתסריטאי על תסריט מוזמן ומעובד). תודה ליוסי בתגובות שראה ראשון.

איור של דוד פולונסקי מתוך "ואלס עם באשיר" של ארי פולמן

– באתר של האנימטור יוני גודמן תמצאו פיילוט מקסים בן 3 דקות שנעשה ב-2005 ל"ואלס עם באשיר" של ארי פולמן. אין לי מושג עד כמה הפיילוט דומה – בתמונה, בסאונד, בקריינות – לתוצאה הסופית, אבל זה נראה נפלא:

.
.
– ובמסגרת "השבוע של המבקרים" בפסטיבל קאן שפורסמה הבוקר נמצא "שבעה" של שלומי ורונית אלקבץ בקטגוריית ההקרנות המיוחדות.

– ל"ואלס עם באשיר" ול"שבעה" מצטרפים שני סרטי סטודנטים ישראליים שיתחרו במסגרת הסינפונדסיון (תחרות סרטי הסטודנטים המתקיימת בפסטיבל קאן). "שתיקה" של הדר מורג מאוניברסיטת תל אביב, ו"המנון" של אלעד קידן מסם שפיגל.

איזה רשימה מקסימה ומרגשת יש לפסטיבל קאן השנה. אולי יש שם פחות שמות לוהטים מאשר שנה שעברה – זוכרים? "לא ארץ לזקנים" של האחים כהן ו"הפרפר ופעמון הצלילה" הושקו שם, כמו גם "ביקור התזמורת" ו"מדוזות" הישראליים – אבל כמה מהיוצרים שאני הכי אוהב יגיעו השנה לקאן.
למשל?
פאולו סורנטינו האיטלקי, אחד הבמאים שאני הכי אוהב כרגע ("מחיר האהבה" ו"חבר המשפחה" שלו הוקרנו בפסטיבלים בחיפה). או נורי בילג' סיילאן הטורקי (שהוא בעצם נורי בילגה ג'יילן). או אטום אגויאן. או סטיבן סודרברג. או ארנו דפלשן הצרפתי ("מלכה אחת וכמה מלכים"). או ז'יה ז'אנג-קה הסיני. או קלינט איסטווד. ויש את בכורת הבימוי של צ'רלי קאופמן, "סינקדוכה, ניו יורק". שקראתי את התסריט המשונה שלו – שנפתח עם ילדה שעושה קקי ירוק ואבא שלה שנפצע מכיור מתפוצץ. וכמובן, את "ואלס עם באשיר" של ארי פולמן, אולי הסרט הישראלי הכי מסקרן מבחינה קולנועית שנעשה כאן בעת האחרונה (אם כי אני חייב להגיד שאני פשוט לא אוהב את השם שלו). ויש את וים ונדרס, והאחים דארדן, ואת וולטר סאלס – יוצרים ראויים שאני פחות מתחבר אליהם. ויש עוד שניים שצריך לשים אליהם לב: מתיאו גארונה האיטלקי, שעשה את "אהבה ראשונה" הדי קיצוני בפסטיבל ברלין לפני שנתיים ועכשיו מגיע עם סרט שכבר שמו מבטיח פרובוקציה: "עמורה". ולוקרסיה מרטל הארגנטינאית.
וזה לא הכל. במסגרת "מבט מיוחד" יש גם את "טוקיו!", פרויקט האנתולוגיה של מישל גונדרי, בונג ג'ון הו וליאוס קרקס. ואת הסרט הפלסטיני "מלח ים" של אנמארי ג'אסיר.
והיום-מחר יתפרסמו עוד סרטים. אני מזכיר, יהיו עוד סרטים ישראליים במסגרות הנוספות. ואין עדיין ברשימה את סרט הפתיחה וסרט הנעילה. סרט הפתיחה – על פי השמועות – יהיה "על העיוורון" של פרננדו מיירלס. וסרט הנעילה אמור להיות "What Just Happened" של בארי לווינסון.

=========

ומפסטיבל קאן לפסטיבל ג'יימס קאן. אחרי שדיוויד או. ראסל הלך מכות עם ג'ורג' קלוני על הסט של "שלושה מלכים" ואחרי שהוא חטף התקף זעם על לילי טומלין על הסט של "אני (לב) האקביז", הגיעה העת לצלם סרט חדש, ולריב עם שחקן נוסף. וכך, שבוע אחרי שראסל התחיל לצלם את סרטו החדש "Nailed" ג'יימס קאן החליט לפרוש אחרי יום צילום אחד (התפקיד שלו קטן ודרש ממנו רק שני ימי צילום, בהם היה על הדמות שלו להיחנק למוות מעוגיה). אני מניח שתוך שנתיים-שלוש נמצא את קטע הווידיאו – בו בטח מדגים ראסל לקאן איך צריך באמת להיחנק – ביו-טיוב.

===========

"החלום של קסנדרה" של וודי אלן יעלה בארץ במאי. "ויקי כריסטינה ברצלונה" של וודי אלן יוקרן בבכורה בקאן, במאי. ומה עושה כעת אלן? מצלם כבר את סרטו הבא (לבכורה בפסטיבל ונציה?). הנה צילומי סטילס מיום הצילום שנתפס היום מתגלגל ברחובות ניו יורק, בו נראים לארי דיוויד ואוון רייצ'ל ווד הולכים ואוכלים יחד קניש.

=========

ולפני שהאסטון מרטין של ג'יימס בונד עפה לאגם, הספיקו יוצרי הסרט לצלם לא מעט סצינות – ביניהם כמה קטעי פעולה ומרדפים סביב אגם גארדה באיטליה. למרבה המזל העיתונות האיטלקית, וגם בלוגרים מהאיזור, מדווחים מהצילומים במילים ובתמונות. אן תומפסון מביאה תרגום לאנגלית של הפוסט באיטלקית.

הכי חשוב: אם אתם קוראים את זה מספיק מוקדם, רוצו לסינמטק תל אביב. הוא פתוח חינם, והיום תוכלו לראות – בהזדמנות די נדירה, בפילם, על מסך גדול – כמה מהרגעים היפים, האבסורדיים, האקספרימנטליים, אבל החינניים של הקולנוע הישראלי. ובראשם, ב-11:00 בבוקר: "חור בלבנה", spoof קולנועי מופלא של אורי זהר, אברהם הפנר ודן בן אמוץ, עם כמה גגים שלא היו מביישים את מונטי פייתון (שבאו אחריהם) או את תוכניות הטלוויזיה של חברי ה-goon show (שפעלו לפניהם). וב-12:50, "הגלולה", שיתוף הפעולה הטריפי הקסום של דוד פרלוב (בימוי) עם ניסים אלוני (תסריט) ויוסי בנאי (משחק, בתסרוקת אנטון שיגור), מבעד לעדשתו הסהרורית של אדם גרינברג. ב-16:15 "השמלה", הסרט היחיד של ג'אד נאמן שמציג גחמנות אבסורדית נעימה – שההנאה ממנה בוודאי נתמכת בלוק הסיקסטיזי שנראה כיום מלא שיק. ויוצגו גם "איריס" של דוד גרינברג ו"מקרה אשה" של ז'אק קטמור, פרויקטים אקספרימנטליים יותר, שסלחנות נוסטלגית מיטיבה עמם. וזה גם אמור להיות חינם. יום סינמטקי מושלם.

========

תודה למברכים מלפני יומיים. המשפחה נטלה אותי למחוזות שרק ראשי ממשלה נופשים בהם וכך נעדרתי יום מהבלוג. סליחה. ביום הזה גיליתי שגם הנשיא פרס אוהב, ממש כמוני, לאכול דגים על שפת הכנרת. כמוני? כמו אלפי אנשים אחרים שהפכו את הנסיעה הקצרה מעין גב לטבריה לסיוט שנמשך כשעתיים. יום יום חג.

וכך החמצתי את ההתפנצ'רות של הברווז על גג העירייה. האמת, תהיתי איך הוא יחזיק מעמד מנופח כל הימים האלה, אבל הנחתי שאולי מישהו חשב על זה. כנראה הכיתוב שנתתי לתמונה מהאירוע בשבוע שעבר – "ברווז על גג פח לוהט" – היה פשוט אמיתי מדי. אבל אם במקרה יש מישהו מהעירייה שקורא בלוגי קולנוע, תקשיבו רגע: הברווז הזה הוא הברקה. הוא גורם לי לחייך כל בוקר, לעיתים לפרוץ בצחוק, סתם ככה ברחוב. הוא גורם לבנות שלי לצהול כשהן רואות אותו. אני רואה אנשים מחייכים באבן גבירול. סתם ככה. זה מוניומנט שחייבים להשאיר. מי שבעד, שירים יד.

===========

פספסתי את זה עוד בימיי בחו"ל, אבל המבקרים האמריקאיים די התמוגגו מ"מדוזות" של אתגר קרת ושירה גפן: איי.או סקוט ב"ניו יורק טיימס", ג'יי הוברמן ב"ווילג' וויס" וליסה שוורצבאום ב"אנטרטיינמנט וויקלי". קרת מרכז עוד ביקורות על הסרט, שיצא בתחילת החודש באמריקה, בבלוגו. אני גם מאוד אהבתי את הסרט.

============

מחר היום יוכרזו הסרטים של פסטיבל קאן. אני יודע כבר על פיצ'ר ישראלי אחד בתחרות, ועל סרט סטודנטים. ואני מנסה לברר לגבי פיצ'ר שני. למישהו יש פרטים?

============

וביום חמסין ממיס ברווזים איזו דרך טובה יותר לצנן את המוח מאשר לעסוק בהימורי קיץ: עונת סרטי הקיץ ההוליוודית נפתחת בעוד שבוע בדיוק – בארץ ובעולם – עם "איירון מן". ממאי ועד ספטמבר כל הסרטים הגדולים יהיו גדושי אפקטים, פיצוצים, בדיחות אסלה, ואקשן והומור שנתפרו במדויק לצרכיו של בן ה-13 הממוצע. עזבו כרגע איכות, ותנו הימור: מה יהיה הסרט הכי קופתי (באמריקה) בתקופה שבין מאי לספטמבר? ומה יהיה הפלופ הכי כואב?

זה לקח קצת יותר זמן מה שציפיתי, אבל אחרי עשרה שבועות בהפצה באמריקה "ביקור התזמורת" שבר את השיא של "ללכת על המים" מ-2005, והוא כעת הסרט הישראלי הקופתי ביותר אי פעם באמריקה. נכון לאתמול הסרט הכניס 2.783 מיליון דולר, לעומת 2.781 מיליון דולר ל"ללכת על המים". ההכנסות הגלובליות של "ביקור התזמורת" הם כבר מעל עשרה מיליון דולר.

========

והנה בלוגר שאהב מאוד את "ביקור התזמורת", שנא את "4 חודשים, 3 שבועות ויומיים" והתבאס מ"חיי נישואין" (תודה לסטיבי).

========

בלונדון מתקיים פסטיבל הקולנוע הפלסטיני. ב"גרדיאן" כותב ניקולס בלינקו (בעלה של הבמאית ליילה סנסור) טקסט מבוא לא רע על תולדות הקולנוע הפלסטיני ואיכויותיו.

=========

האתר Film in Focus מרכז את הלינקים לאתרים החוקיים בהם אפשר לצפות (בתשלום) בסרטים זרים ועצמאיים.

==========

דיוויד האדסון מרכז ב"גרין סין" אסופה מוצלחת של לינקים לסרטים ברשת. בין השאר: פארודיית הגראס ל"זה יגמר בדם", ביקור בפרויקט המולטימדיה של פיטר גרינאוויי, שהקים לתחייה באורות ובמוזיקה את "הסעודה האחרונה" של דה-וינצ'י (אבל בלוקיישן שונה ממה שתוכנן), וג'ון סטיוארט מראיין את ג'ורג' וו. בוש בערב ההתרמה של כוכבי "קומדי סנטרל":

בערב פסח ברוב בתי הקולנוע אין סרטים. הקולנועים סגורים. כולם בחיק המשפחה – סדרנים וצופים. יש בתי קולנוע שמפעילים הקרנות חצות, לטובת הצעירים שרוצים לצאת לבלות אחרי ליל הסדר – אם כי לא בטוח שלהיות יחד בקהל אחרי ארוחה דשנה ולפחות ארבע כוסות יין זה רעיון טוב. בלוח השנה הישראלי יש ששה ערבים בהם בתי הקולנוע סגורים: ערב פסח, ערב ראש השנה, יום כיפור, ט' באב, יום השואה ויום הזכרון.
ואני מניח שרוב קוראי הבלוג הזה ממילא יבלו את הערב עם משפחותיהם, ולא באינטרנט – אולי מאוחר בלילה. לכן, אשאיר את הפוסט הזה פתוח לטובת אלה שבודקים בה קורה און-ליין, אי שם בין ה"יחץ" ל"כרפס".

אז זהו פוסט open thread בו אני מבקש מכם, הקוראים – הקבועים והמזדמנים, המגיבים הפעילים והמשתתפים הפסיביים – לשתף את כולם איזה חמץ קולנועי הייתם מבערים לקראת החג. מה נראה לכם לא כשר – לא רק בפסח, אלא כל השנה? יש שחקן שהייתם רוצים שייעלם מהמסכים? במאי? ז'אנר? טרנד? יש אולם קולנוע שהייתם מעלימים עם נר ונוצה? מבקר? סרט? בארץ? בעולם? הייתם מבערים את חמץ ההפסקות, או מעלימים את אלה שרוצים להפסיק את ההפסקות? משמידים תרגומי שמות גרועים, או מעדיפים למכור לגויים דווקא את אלה שמקטרים על תרגומים גרועים?
ואם אתם זקוקים לקצת מחשבה, העלו את הסוגיה לדיון סביב שולחן הסדר. שם אחרי שפע כוסות יין וגרון ניחר משירת "אחד מי יודע" ו"והיא שעמדה" בוודאי תמצאו יחד שלל חמץ קולנועי שהגיע הזמן שיטואטא מחיינו.
קדימה, תתחילו לבער.
וכמובן: חג שמח.

סרטים שמציגים עכשיו בבתי הקולנוע בארץ:
"Shine a Light" שהיה סרט הפתיחה של פסטיבל ברלין
"לילות בלוברי" שהיה סרט הפתיחה של פסטיבל קאן בשנה שעברה
"כפרה" שהיה סרט הפתיחה של פסטיבל ונציה
"ברוז'" שהיה סרט הפתיחה של פסטיבל סאנדאנס
"21" שהיה סרט הפתיחה של פסטיבל SXSW
ו"מלך קליפורניה" שהיה אמור להיות סרט הפתיחה של פסטיבל אילת

=========

פסטיבל טרייבקה ייפתח ביום רביעי הקרוב, עם היצע ישראלי דל (בהתחשב בכך שבשנה שעברה זכה שם "חופשת קיץ" של דוד וולך בתחרות הדרמטית): פיצ'ר אחד ושני סרטי סטודנטים קצרים. הפיצ'ר הוא "זרים", שכבר הוצג בירושלים וסאנדאנס, ויעלה להקרנות מסחריות בארץ בתחילת מאי. הקצרים הם "דרכים" של ליאור גלר מאוניברסיטת תל אביב ו"הרי את" של פזית ליכטמן ממעלה. בלינקים של שמות הבמאים תמצאו קטעי וידיאו שהיוצרים הכינו לפסטיבל טרייבקה בו הם מציגים את עצמם ואת סרטם.

==========

נטע אלכסנדר שיושבת באמסטרדם שלחה לי מייל שנבלע בספאם ורק אתמול גיליתי אותו, באיחור של חודש. אז הנה עדכון על אייטם לא אקטואלי, ובכל זאת מעניין: שלושה צעירים הולנדיים, בעלי רקע ישראלי, החליטו ליזום, להפיק, לאצור ולהרים בכוחות עצמם פסטיבל קולנוע ישראלי בהולנד. מהדורת הבכורה התקיימה באמסטרדם לפני שבוע בדיוק. שידור חוזר ומצומצם של הפסטיבל יתקיים בשבוע הבא בהאג. זה האתר של הפסטיבל. וזו השיחה שקיימה אלכסנדר בבלוגה עם יזמי הפסטיבל.

===========

סיגורני וויבר נדבקה בחידק התלת מימד אחרי שהצטלמה ל"אוואטר" של ג'יימס קמרון (21 שנה אחרי שהם עשו יחד את "שובו של הנוסע השמיני"). בראיון ל"בוסטון הראלד" היא מנבאת שבעתיד כל הסרטים יהיו בתלת מימד ושילדים לא ירצו לראות את הסרטים הישנים "כי הם שטוחים". זה הציטוט:

To see scenes that are really about something played beautifully by our young actors and see them in a 3-D context was like a revelation to me. I think kids soon are going to be saying, ‘I don’t want to see that. That’s flat,’ because it’s such a natural step forward for our business.

===========

"אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח" נמשך שעתיים ועשרים. ומקורותיו של דווין פראצ'י מ-CHUD שראו את הסרט טוענים שהוא לא טוב. מצד שני, אם הסרט יצליח הריסון פורד כבר מביע נכונות לככב באינדיאנה ג'ונס חמישי. ולוקאס את ספילברג מתכננים להשיק, אחרי זה, טרילוגיית אינדיאנה ג'ונס נוספת, הפעם בכיכובו של שיי לבף, שיחליף את פורד כשכבר יהיה באמת מבוגר מדי לשיט הזה.

============

השאלה שהוליווד שואלת כרגע היא: במה יבחרו נערי אמריקה לשרוף את זמנם בסוף השבוע הראשון של מאי. האם הם ילכו לבכורת "איירון מן" או האם יישבו בבית וישחקו ב"Grand Theft Auto IV". על פי הערכות שפורסמו השבוע ב"וראייטי", ובהסתמך על הזמנות מוקדמות, מסתמן שמשחק הווידיאו הזה ישבור לא רק את השיא של "היילו 3" אלא כל שיא אפשרי של עולם הבידור ויניב הכנסות של 400 מיליון דולר במכירות בשבוע אחד.

בסינמה סיטי מופיעה שקופית בין הטריילרים שמבשרת "לראשונה בישראל! קולנוע דיגיטלי. מאי 2008". למי יש פרטים? מי? מה? מו?
עשיתי אמש דאבל פיצ'ר: "סופרהירו" ו"Shine a Light". כמה מביך: "סופרהירו" היה באולם 1 הגדול, המכובד. "Shine a Light" באולם 9 הקטן והמעפן. ל"סופרהירו" הגיעו לפחות שתי קבוצות של חבורות של בני/בנות 10-11 שצחקו מהסרט נורא. אני צחקתי בו שלוש-ארבע פעמים. הופתעתי למצוא בסרט את לזלי נילסן, בעיקר כי בישראל לסרטים עם לזלי נילסן יש קוד מיוחד: הם נושאים את שם הקוד "מת מצחוק". שלא לדבר על זה שדיוויד צוקר ורוברט וייס, ממפיקי "טיסה נעימה" ו"האקדח מת מצחוק", הפיקו את הסרט (שכתב וביים קרייג מייזין). בקיצור, תהרגו אותי אם אני מבין איך הסרט קיבל את השם העברי-יפני "סופרהירו" ואיך מישהו שם התאפק מלקרוא לו "גיבור העל מת מצחוק". אני כמעט מאוכזב.
אבל יותר משונה: אחרי שראיתי באולם 1 בשבת את "הורטון שומע מישהו" משהו קרה להקרנה בימים שחלפו עד אמש. קודם כל, הפריים היה טרפזי. היה רגע שחשבתי שאולי מנסים עלינו את מקרן ההיי-דפינישן החדש של סינמה סיטי בלי לעדכן אותנו. לא ראה לי הגיוני, כי היו בסרט שריטות. אבל משהו שם היה לא כתמול-שלשום. לא הצלחתי לבדוק, כי חדר ההקרנה של אולם 1 נורא גבוה (מעל קומת המשרדים של הסינמה סיטי) והייתי צריך לרוץ ל"Shine a Light". מי שמעודכן מה קורה שם, אנא שתפו.

===========

הייתי בטוח ש"סופרהירו" יהיה להיט גדול מזה בארץ, אבל בסוף השבוע הראשון לצאתו (שלושה ימים ראשונים) הוא הכניס כאן רק 135,375 דולר. שזה כ-15,000 כרטיסים.
עוד יותר מדהים הוא ש"הורטון שומע מישהו" – אליו הילדים באים עם הוריהם (להבדיל מ"סופרהירו" שזה סרט שנערים ונערות הולכים אליו לבד) לא עשה בהרבה יותר ממנו. בארבעת ימיו הראשונים בהפצה הוא הכניס רק 157,054 דולר. שזה כ-17,500 כרטיסים.
"עלילות ספיידרוויק" הכניס 123,789 דולר בסוף השבוע העמוס הקודם. קרי, כ-14,000 כרטיסים.
ו"המירוץ לזהב" הכניס רק 89,808 דולר. שהם כ-10,000 כרטיסים.

יכול להיות שמנקודת המבט של בתי הקולנוע ארבעה סרטים חדשים שמביאים יותר מ-10,000 צופים בשלושה ימים זה עסק טוב. ואולי סרטי חופשת הפסח עובדים טוב יותר בחול המועד, ולא לפני. אין לי מושג. בינתיים זה מוזר לי שאף אחד מהסרטים האלה לא בלט יותר מהאחרים כלהיט ברור וגדול.