״הנותרים״ עונה 3. בקרוב. לאט לאט

סוף סוף עוד מישהו אומר את זה: בינג׳ זה רע! מאז שנטפליקס נכנסה לעולם ומציעה עונה שלמה בבת אחת, נכנס לחיינו המושג Binge Watching או Binging או בעבריש ״בינג׳״. זה נהיה כזה עניין ש-יס יצרו קטגוריה שלמה של זה ב-vod, סדרות שלמות לצפייה רצופה. בעברית יש לנו ניכור והזרה מהמשמעויות האמיתיות של מילים באנגלית, בעיקר כי אנחנו לא מכירים אותן. בסדרות ילדים ונוער בישראל תשמעו דמויות אומרות ״שיט״ ו״פאק״ שבסדרה אמריקאית יגרמו לה לקבל סיווג למבוגרים בלבד, כי לאוזן העברית זה נשמע סתם כמו קריאות ריגוש כמן ״חי נפשי!״ ו״אללי!״.

בינג׳ באנגלית זה בולמוס. זה סימפטום להפרעה נפשית. אנשים עם בולמיה, למשל, סובלים מהתקפות של אכילה בולמוסית, כלומר חסרת שליטה. נטפליקס וה-vod של יס מסרסרים בהפרעות נפשיות וגורמים להן להישמע קוליות. כאילו שהדרך הנכונה לחיות היא לאבד שליטה על הזמן ולצפות בשש שעות של סדרה ברצף. זה בעיקר יגרום לכך שיום אחד נתחיל להקיא את הסדרות האלה ואת הטלוויזיה בכלל. במקום לאכול/לצפות במתינות ובסלקטיביות.

ועכשיו מגיע דיימון לינדלוף, היוצר של ״הנותרים״, ושולח למבקרי הטלוויזיה האמריקאים שבעה פרקים מתוך השמונה של העונה השלישית והאחרונה של הסדרה שלו. והוא מצרף לכך מכתב שבו הוא כותב להם: ״לעשות בינג׳ זה רע. אני אולד סקול, ולא רק כי אני מסכים עם ג׳וס ווידון על הכל. מעולם, בתולדות השפה האנגלית, לא היתה המילה ׳בינג׳׳ משויכת למשהו בריא או פרודוקטיבי״.

continue reading…

ארבעה סרטים נכנסו לטבלה: ״היפה והחיה״, העיבוד העצמי של דיסני בו היא ממירה את סרט האנימציה של עצמה למיוזיקל בשר ודם (ופיקסלי מחשב), ושאני תוהה כמה קרוב למיליון כרטיסים הוא יצליח להגיע בארץ; ״סימן חיים״, סרט אימה על יצורים בחלל שטורפים אסטרונאוטים בתחנת חלל; ״נמל בית״, סרט ישראלי שביים ארז תדמור (״ארץ פצועה״); ו״אחת ויחידה״, סרט מקסיקני עוכר שלווה.

האזינו לפודקאסט של סינמסקופ ברדיו הקצה. לחצו על הנגן או הורידו כאן

יצאו מהטבלה: ״החטאים״, אחרי 200,000 כרטיסים, ״הכל שבור ורוקד״ ו״ספליט״.

continue reading…

מתוך ״ילדותו של מנהיג״

האזינו לפודקאסט של סינמסקופ ברדיו הקצה. לחצו על הנגן או הורידו כאן

השבוע דיברנו על:

continue reading…

מתוך ״הקיר״, סרטה של מורן איפרגן

ב-11 במאי ייפתח פסטיבל דוקאביב בפעם ה-19. זו תהיה השנה הראשונה תחת ניהולה האמנותי של קרין ריבקינד סגל, שהחליפה השנה את סיני אבט, שהלך לנהל את המחלקה התיעודית בתאגיד השידור הציבורי. כמו בשנה שעברה, גם השנה יתחרו 13 סרטים תיעודיים ישראליים על פרס בסך 70,000 שקל. כמו בשנה שעברה, גם השנה תשעה מהסרטים הם פיצ׳רים, סרטים באורך מלא (מעל 70 דקות). אבל להבדיל משנים קודמות השנה רק סרט אחד הוא בן פחות מ-60 דקות. זו התקדמות בעיניי, שמאפיינת את הקולנוע התיעודי הישראלי של השנים האחרונות שכבר חושב קולנוע (מבחינת אורך ומבנה) ולא טלוויזיה. אני מקווה שבשנים הבאות התחרות הרשמית של דוקאביב תוגבל רק לסרטים באורך מלא, לצד תחרות נוספת לסרטי תעודה קצרים, עד 60 דקות.

continue reading…

מיכה לבינסון ז״ל, בצילום מ-27.1.2017, מתוך עבודת וידיאו של רועי ניצן. צילום: גיל אזרחי

אתמול הובא למנוחות מיכה לבינסון, שנפטר בשנתו כשהוא בן 64. לבינסון מוכר בעיקר כאיש תיאטרון: במאי בכיר, מנהל בית צבי ומנהל פסטיבל ישראל. בקולנוע הוא זכור בעיקר בזכות תפקידו ב״הערת שוליים״ בתור פרופסור גרוסמן, הנמסיס של שלמה בראבא. בחודש האחרון החל לבינסון את החזרות לעיבוד של תיאטרון הקאמרי לספרו של דויד גרוסמן, ״סוס אחד נכנס לבר״.

לפני כחודשיים, ב-27 בינואר, הגיע לבינסון לאולפן בדרום תל אביב להשתתף ביום צילום לעבודת וידיאו-ארט שמביים רועי ניצן. במרכז העבודה ניצבת דמותו של אבשלום פולק, וסביבו ומולו דמויות מתחלפות. אחד מהם היה לבינסון. מלבד עבודות הווידיאו ארט שלו, ניצן מוכר כמי חתום על האפקטים ב״ואלס עם בשיר״ ומיוצרי הסדרה ״מפלצות קטנות״ (עם אשתו, שני מלמד ניצן).

״מיכה לבינסון הביא אותה בענק באותו יום״, אומר ניצן. ״הוא הבין מיד מה אנחנו עושים וזרם איתנו לגמרי. אני המום מהמוות הפתאומי הזה ומרגיש עכשיו אחריות גדולה כלפי החומר המצולם כי אני חושב שזאת הפעם האחרונה שלו מול מצלמה״.

הצילום בראש הפוסט הזה הוא מהעבודה, שנמצאת עכשיו בעריכה ומיועדת להצגה במוזיאון תל אביב בקיץ במסגרת סדרת ״קומפוזיציות לזמן חלל״.

======================

ובנוסף לכל, היום יוצא בצרפת להקרנות מסחריות הסרט ״אווה״, עליו דיווחנו כאן כבר פעמיים ב-2011 וב-2014, אחת ההרפתקאות המשונות והמסויטות של הקולנוע הישראלי בן זמננו. ״אווה״, קופרודוקציה ישראלית-צרפתית-פולנית, היה אמור להיות סרט הביכורים של מיכה לבינסון כבמאי קולנוע. הוא צולם ב-2011 תחת השם ״צירלסון יוצא לפנסיה״ עם אבי קושניר ויבגניה דודינה. שנתיים אחר כך, הסרט נגנז וצולם מחדש בבימויו של חיים טבקמן, הפעם תחת השם ״אשתו״, ולימים ״אווה״, עם קושניר ואפרת בן צור בתפקידים הראשיים. סיקרנו את סיפור הגניזה כאן. כשאני קורא כעת את הדיווח המקורי מ-2011 אני שם לב שלבינסון היה עסוק בצילומי הסרט בדיוק כש״הערת שוליים״ בהשתתפותו הוקרן בבכורה בפסטיבל טורונטו וזכה שם לשבחים.

בל מ״היפה והחיה״ המצויר מ-1991. בגרסה החדשה מגלמת אותה אמה ווטסון

תכף מגיע ארצה ״היפה והחיה״, המיוזיקל היקר בכל הזמנים, והרימייק של דיסני לעצמם, 26 שנה אחרי הסרט הקודם. בדרך כלל אני נרתע לכתוב על סרט לפני שצפיתי בו, אבל ״היפה והחיה״ מסקרן אותי מספק כדי שאניח מראש את סט הציפיות שלי עוד לפני הצפייה בו ואנסה לברר כצה דברים: למה הרימייק הזה מרתיע אותי כל כך? ולמה אני משוכנע שארוץ לראות אותו כבר ביום הבכורה? ומה עומד מאחורי ההחלטה הכה משונה ולחלוטין לא ברורה של דיסני לעשות עכשיו רימייקים לכל סרטי האנימציה שלהם?

continue reading…

רק סרט אחד נכנס השבוע לטבלה, אולי כהכנה לקראת מבול הסרטים שעומד ליפול עלינו בשבוע הבא (כבר קניתם כרטיסים ל״פאוור ריינג׳רס״?): ״הסוכן״ שביים אסגר פרהדי, שזכה השנה באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

יצאו מהטבלה: ״ג׳קי״, ״נשות המאה ה-20״, ״מואנה״, ״טרומן, חברים עד הסוף״ ו״לא פה, לא שם״, אחת ההצלחות המפתיעות השנה עם כמאה אלף כרטיסים.

continue reading…

מתוך ״פוקסטרוט״ של שמוליק מעוז. הפך אמש לפייבוריט בטקס פרסי אופיר הבא (צילום: גיורא ביח, מתוך אתר קרן הקולנוע הישראלי)

הו, כמה מתסכלת האקדמיה הישראלית לקולנוע. אחרי שלפני חודש וחצי כבר הוכרז בשעה טובה, באיחור קל של 27 שנים, התיקון לתקנון המחייב סרטים לצאת להפצה מסחרית לפני שהם יוכלו להתמודד על פרסי אופיר, נשלחה אתמול הודעה מטעם מוש דנון, יו״ר האקדמיה, שמבשרת שהתיקון אכן יקרה, אבל רק החל מהשנה הבאה. כמו כן, דנון הודיע לחברי האקדמיה שמ-2018 הטקס יוקדם בכמה חודשים. אני תומך נלהב, מאז ומתמיד, בכך שסרטים צריכים קודם כל לצאת להפצה מסחרית ורק אז להתחרות על פרס האקדמיה (שזה פחות או יותר ההבדל בין פרס אקדמיה ובין פרס בפסטיבל קולנוע), ומתוך הבנה שכל שנה שבה ייכנס לתוקף סעיף כה רדיקלי תהיה שנה עם פחות סרטים וקשיי הסתגלות, ומכיוון שדנון הכריז על כוונתו לשנות את התקנון עוד בשלהי 2015, לא הבנתי מה הטעם בדחייה של שנה נוספת. מה יקרה בשנה הקרובה שלא קרה עד עכשיו?

אז הרמתי טלפון למוש דנון, כדי להבין מה קורה. דנון היה טרוד בהכנות האחרונות לקראת טקס פרסי הטלוויזיה מחר, אבל התפנה לכמה דקות. השורה התחתונה: דנון נחוש להכניס לפועל את השינוי הזה (הידד), אבל רוצה גם להתחשב בגורמים השמרניים בתעשיית הקולנוע שהמהלך הזה מבהיל אותם, משום מה. אז הוא הסכים לדחייה.

continue reading…

יוסף סידר ואני באולפן רדיו הקצה. צילמה: איבון סאבא

חגיגות ״נורמן״ עוד לא הסתיימו אצלי. חוץ מהפוסט הזה, אני מתכנן לפחות עוד פוסט נוסף על הסרט, אז הישארו איתנו.

היום אירחתי באולפן רדיו הקצה את יוסף סידר לשיחה בת שעה על סרטו. לפני הכל אתם מוזמנים ללחוץ על הנגן או להוריד כאן

נושאי השיחה שלנו (השיחה מתחילה בדקה 3:00):

continue reading…

ארבעה סרטים חדשים נכנסו השבוע לטבלה ובראשם ״נורמן״, סרטו החדש וגדוש הכוכבים של יוסף סידר. אבל אי אפשר לדבר על הסרטים החדשים בלי להתייחס לגורילה במשקל 800 קילו בחדר: ״קונג, אי הגולגולת״, גרסה חדשה לסיפור קינג קונג. וגם ״לאבינג״, דרמה חברתית מאת ג׳ף ניקולס; ו״לולו״, קומדיה צרפתית שביימה השחקנית ז׳ולי דלפי.

דיברתי על ״קונג״, ״לוגאן״ ו״נורמן״ השבוע בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו כאן

ובגזרת הפער בין המבקרים והקהל: ״זרים מושלמים״ ממשיך למלא אולמות ובסוף השבוע הקרוב צפוי לחצות את קו מאה אלף הכרטיסים.

יצאו מהטבלה: ״המייסד״, ״המרגל סנודן״.

continue reading…