צילום יפה של גיל יוחנן בוויינט מהקרנת "לרומא באהבה" בבריכת השולטן בירושלים לפני שאתייחס לסרט (אותו מאוד חיבבתי) אני רוצה לפתוח עם כמה דברים הקשורים לתנאי הצפייה שלי בו שלשום, באירוע פתיחת פסטיבל הקולנוע בירושלים בבריכת השולטן. א. נדמה לי שאמש ראינו בפעם האחרונה הקרנת פילם בבריכת השולטן. אם אכן כך הדבר, […]
א. ראיתי השבוע שני סרטים, ובאופן משונה ובלתי צפוי חשבתי שהם די דומים זה לזה: האחד הוא "קוסמופוליס" של דיוויד קרוננברג, השנה הוא "מעשיה אורבנית" של אליאב לילטי. שניהם עוסקים במסע הרס טראגי של דמות, מסע קולנועי ברכטיאני שנקטע בכל פעם לטובת מונולגים של דמויות משנה שבאות ומנתחות את החיים שסביבנו, ומתארות מצב של עולם […]
"קירות צדדיים" בואו נשלים קצת פערים ונתייחס לסרטים שיצאו בשבועות האחרונים ולא יצא לנו להתייחס אליהם. וכן, יש קו מחבר מאוד אסוציאטיבי ביניהם: שניים מהם מגיעים מארגנטינה ומהונגריה, שתי מדינות שחיו בעבר תחת שלטון דיקטטורי, והשלישי הוא סאטירה אמריקאית על שלטון דיקטטורי. אה, ויש גם קטנה על אוסטרליה. פורסם ב"פנאי פלוס", 20.6.2012 […]
א. מעניין: בסוף השבוע הקרוב יכבוש סשה ברון כהן את ראש טבלת שוברי הקופות בישראל עם שני סרטים שונים: גם "הדיקטטור", שממשיך למלא אולמות, וגם "מדגסקר 3", בו הוא מדבב בשלישית את דמותו של ג'וליאן, מלך הלמורים. ב. לפני ארבע שנים, כשיצא "מדגסקר 2", התפרסו שמועות שבן סטילר הביא את חברו, הבמאי והתסריטאי […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 13.6.2012 “טרה פרמה" הוא הסרט השלישי של הבמאי האיטלקי עמנואל קריאלזי שמגיע להקרנות מסחריות בישראל (קדמו לו "רספירו" ו"המסע אל החלום", גם הם סרטים על איים וחלומות הגירה) והסרט הראשון שלו שאני אוהב. בשם, בלוקיישן ובדמויות יש להניח שקריאלזי מכוון אותנו להיזכר ב"האדמה רועדת" של לוקינו ויסקונטי מ-1948. שוב כפר […]
החמישית של זרחין פלא לי הסרט הזה. מה יש בו, מאילו חומרים הוא נאפה, שכבר בסצינה השלישית או הרביעית שלו אני כבר ספוג בדמעות, ומרגיש ריגוש גושי בגרון, וזאת תוך כדי שאני גם צוחק בו, כי יש בו בדיחות נהדרות והומאז' פשוט יפהפה ל"הגשש החיוור". אבל זה גם מבט עמוק על הרווח הצר הזה […]
עודכן. במרכז "פרומתיאוס" עומד דיוויד, בגילומו המבריק של מייקל פסבנדר. דיוויד הוא רובוט עם מוח משלו. כשכל הצוות ישן, הוא ער. ער ולומד. למשל, לומד מ'לורנס איש ערב' על הלכות הקולוניאליאזם. "פרומתיאוס" הוא סרט כה קר, קליני, מדויק וחסר נשמה שנדמה שדיוויד עצמו ביים אותו. יאמר לזכותו של רידלי סקוט: הוא הצליח להקים […]
171 מילה על סרט מעצבן: פורסם ב"פנאי פלוס", 6.7.2012 בראשית היה "לפני הזריחה" של ריצ'רד לינקלייטר, עם ז'ולי דלפי ואיתן הוק: שני אנשים נפגשים, מבלים לילה, מדברים, מתאהבים, נפרדים. תשע שנים אחר כך נוצר "לפני השקיעה", מעין סרט המשך. בהשראתם יצרה דלפי – שהיתה שותפה לתהליך הכתיבה של שני הסרטים האלה באימפרוביזציה של […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 30.5.2012 דמיינו שהמעצב והצלם המוכשר בעולם ייתן לכם אפשרות לדפדף באפליקציית אינסטגרם על האייפאד שלו. אתם רואים תמונה מעוצבת בדקדקנות סימטרית, מתעמקים בה, ואז מניעים אותה באצבעותיכם הצידה, אל התמונה הבאה. כך נראית הצפייה ב"ממלכת אור הירח", סרטו החדש של ווס אנדרסון (“ראשמור", “משפחת טננבאום"). הפתיחה היא שכלול מושלם של לא מעט […]
השיפור של יוסי פורסם ב"פנאי פלוס", 23.5.2012 "הסיפור של יוסי", סרטו החדש של איתן פוקס על פי תסריט מאת איתי סגל, אמנם מוגדר כסרט המשך ל"יוסי וג'אגר", אבל למעשה הוא מהווה המשך סגנוני לשני סרטיו הקודמים והסופר-פופולריים של פוקס: "ללכת על המים" ו"הבועה". למעשה, הוא גרסה עדינה יותר לשניהם, ובמרכזו שינוי מבני […]
תגובות אחרונות