רגע. אני מתחיל עם רטינה. שוב ממחזרים לנו שמות של סרטים משנות השבעים?! מה קרה, איזשהו הסכם זכויות פקע? וכך, רגע אחרי שקיבלנו סרט בשם "הוואלס האחרון" שלא קשור לסרט ההוא של סקורסזי מ-1977, אנחנו מקבלים את "זהות גנובה", שלא קשור לסרט ההוא מ-1975 מיכאנג'לו אנטוניוני. ועכשיו נעבור לסרט. המשך…
שלשום כתבתי על כך שיש דמיון כללי (מאוד מאוד כללי) בין שני הסרטים הישראליים שיצאו בסוף השבוע: "ניקה" ו"2 בלילה". בשניהם גבר ואשה מעבירים מערכת יחסים קצרה וקומפקטית ולילית במקום סגור. זה כל הדמיון. אסוציאטיבי בלבד. אבל זה לא מספיק, יש עוד. כך נראות הכרזות של שניים מהסרטים שיצאו בסוף השבוע בארץ: דומה, […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 5.9.2012 “ניקה", סרטו החדש של ארנון צדוק כבמאי, הוא ההפך המוחלט מ"2 בלילה". ההוא סרט מעודן, שנון, קליל, מלא הומור, קל דעת באופן הכי מקסים, הוא כמו הבועות שמקפצות מעל כוס השמפניה ומדגדגות את האף. “ניקה" הוא כמו בלוק שנופל לכם על הראש. סרט קודר וכבד, אגרסיבי מאוד, כולו סקס ואלימות. המשך…
פורסם ב"פנאי פלוס", 22.7.2012 ראשית, הייתי רוצה לקרוא טקסט מעמיק וחכם שמציב את "רווקה פלוס" ואת "הוואלס האחרון" של שרה פולי זה לצד זה. כך נראה סרט על אשה בבימויו של גבר, וכך נראה סרט על אשה בבימויה של אשה. האשה מביימת סרט עדין ורך, ער לניואנסים. אבל האם הסרט שלה בהכרח פמיניסטי יותר? […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 22.7.2012 דווקא מול סרט לא טוב כמו "רווקה פלוס", חשוב לי להדגיש את זה: דובר קוסאשווילי הוא אחד היוצרים המרתקים והחשובים שפועלים כעת בישראל, גם אם הוא לא עקבי בתוצרתו. אני יכול למנות הרבה מגרעות ב"רווקה פלוס", ותכף גם אעשה זאת, אבל חשוב לשים לב מה כן יש בסרט. קוסאשווילי, בסרטו […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 22.7.2012 שני סרטי תעודה שמוצגים בימים אלה באולמות בתל אביב (וזוכים להצלחה נאה למדי) – "כך ראינו" ו"חברים" – מוכיחים שקודם כל, סרט תעודה נשפט בזכות חומרי הגלם שלו. מה שלכדת ומה שהשגת על גבי סרט הצילום. זו העדות והתעודה. אחר כך נדבר על האופן שבו נערכו החומרים האלה לרצף נראטיבי. בשני […]
כשהתקיימה הקרנת העיתונאים של "בלתי נשכחים 2" הייתי בעיצומו של המפגש עם דיוויד שור בירושלים. והאמת, באופן משונה דווקא התחשק לי לראות את הסרט הזה, למרות שידעתי לא לצפות הרבה. הטריילר שלו דווקא גירה את בלוטות הטסטוסטרון שלי כהוגן. המשך…
תחילת אוגוסט, קרי אמצע החופש הגדול, והאולימפיאדה שמטרטרת ברקע בהיי-דפינישן גרמו לי לרצות להעמיד את שלושת סרטי האנימציה הבכירים המוצגים זה מול זה בבתי הקולנוע עכשיו. אבל לידם, יש גם את הקטנים. פורסם ב"פנאי פלוס", 1.8.2012 הקדמה: לצד סרטי האנימציה היקרים, המדוברים, המבוקשים, תמצאו סרטי אנימציה שנראים כמו גרסאות זולות לסרטי אנימציה שהיו פופולריים כמה […]
המדור האחרון שלי ב"פנאי פלוס" הוקדש כמעט כולו ל"עלייתו של האביר האפל", מה שהותיר ל"חיות הדרום הפראי" רק פינה צדדית של 180 מילה. מצד אחד, זה אולי הגיוני ככה: אחד הסרטים הכי גדולים של השנה (מבחינה הפקתית) מקבל נפח עצום, וסרט פצפון כמו "חיות הדרום הפראי" מקבל מקום זעום. אבל זה לאו דווקא צודק. למרות […]
תגובות אחרונות