פורסם ב"פנאי פלוס", 22.7.2012 שני סרטי תעודה שמוצגים בימים אלה באולמות בתל אביב (וזוכים להצלחה נאה למדי) – "כך ראינו" ו"חברים" – מוכיחים שקודם כל, סרט תעודה נשפט בזכות חומרי הגלם שלו. מה שלכדת ומה שהשגת על גבי סרט הצילום. זו העדות והתעודה. אחר כך נדבר על האופן שבו נערכו החומרים האלה לרצף נראטיבי. בשני […]
כשהתקיימה הקרנת העיתונאים של "בלתי נשכחים 2" הייתי בעיצומו של המפגש עם דיוויד שור בירושלים. והאמת, באופן משונה דווקא התחשק לי לראות את הסרט הזה, למרות שידעתי לא לצפות הרבה. הטריילר שלו דווקא גירה את בלוטות הטסטוסטרון שלי כהוגן. המשך…
תחילת אוגוסט, קרי אמצע החופש הגדול, והאולימפיאדה שמטרטרת ברקע בהיי-דפינישן גרמו לי לרצות להעמיד את שלושת סרטי האנימציה הבכירים המוצגים זה מול זה בבתי הקולנוע עכשיו. אבל לידם, יש גם את הקטנים. פורסם ב"פנאי פלוס", 1.8.2012 הקדמה: לצד סרטי האנימציה היקרים, המדוברים, המבוקשים, תמצאו סרטי אנימציה שנראים כמו גרסאות זולות לסרטי אנימציה שהיו פופולריים כמה […]
המדור האחרון שלי ב"פנאי פלוס" הוקדש כמעט כולו ל"עלייתו של האביר האפל", מה שהותיר ל"חיות הדרום הפראי" רק פינה צדדית של 180 מילה. מצד אחד, זה אולי הגיוני ככה: אחד הסרטים הכי גדולים של השנה (מבחינה הפקתית) מקבל נפח עצום, וסרט פצפון כמו "חיות הדרום הפראי" מקבל מקום זעום. אבל זה לאו דווקא צודק. למרות […]
עדכון: הוספתי בסוף הפוסט את הביקורת שלי מ"פנאי פלוס", להמשך הדיון בסרט. עוד רגע נגיע לסרטו החדש של כריסטופר נולן, אבל לפני כן מילה על ההקרנה: הספקתי להציץ במתחם יס פלאנט החדש בראשון לציון בדיוק 25 שניות לפני שנכנסנו לאולם האיימקס ומיד התאהבתי במקום. זה כמו בונבוניירה של קולנוע. גדול מדי, מואר מדי, צבעוני מדי, […]
באנו לרמות טוב. לא ממש ביקורת. יותר טקסט מדוכדך. אני חייב להודות – וקוראי בלוג זה בוודאי כבר יודעים זאת מזמן: הקולנוע הישראלי יקר לי. בשעה שיש מבקרי קולנוע ששמחים לאידם של הסרטים אותם הם לא אהבו ורק רוצים לראות במפלתם (כמין הוכחה לכך ש"ראו, לא רק אני לא אהבתי, איש לא […]
גברים בס"ד פורסם ב"פנאי פלוס", 11.7.2012 נוהג העולם לומר "לראות זה להאמין". Seeing is Believing. והרי אין לכם משפט שיש בו כל כך מעט אמונה. משפט שכולו ציניות וספקנות. כי מי אומר "כשתראה לי אאמין"? זה שאינו מאמין כלל. לאו דווקא בעניינים רוחניים, גם בכל הקשור לאמון בין בני אדם. מספר […]
צילום יפה של גיל יוחנן בוויינט מהקרנת "לרומא באהבה" בבריכת השולטן בירושלים לפני שאתייחס לסרט (אותו מאוד חיבבתי) אני רוצה לפתוח עם כמה דברים הקשורים לתנאי הצפייה שלי בו שלשום, באירוע פתיחת פסטיבל הקולנוע בירושלים בבריכת השולטן. א. נדמה לי שאמש ראינו בפעם האחרונה הקרנת פילם בבריכת השולטן. אם אכן כך הדבר, […]
א. עוד פעם סיפורו של ספיידרמן מהתחלה? הרי עברו רק עשר שנים מהפעם הקודמת. כן, יגידו בכירי מארוול, אז היו כל בני ה-13 בני שלוש, מבחינתם זה סרט עתיק. ובדו מימד. דו מימד לבני שלוש עשרה זה כמו שחור לבן לבני שלושים וחמש. אז מתחילים מהתחלה. והאמת? אין לי בעיה עם זה. כמי […]
תגובות אחרונות