"חיותה וברל" סבל אצלי מבעיות תזמון קשות. בפסטיבל ירושלים החמצתי את בכורתו הרשמית, וצפיתי בו בהקרנה השניה, ופרסמתי עליו ביקורת קצרה רק באמצע הפסטיבל. ואז הוחלט שהוא יופץ בקולנוע לב בזריזות, בדיוק באמצע החגים – כדי להרחיק אותו מ"אהבה" של מיכאל האנקה שייצא באיזור ינואר ועוסק בנושאים דומים (קרי, זיקנה) – אלא שבעולם עיתונות הדפוס […]
ראשית, אבהיר: "המאסטר" אינו "זה יגמר בדם", או "מגנוליה". שהין שניהם מסרטי השנה שלי בשנים בהן יצאו. לגבי "המאסטר"? ובכן, מסופקני כרגע, אבל אני עדיין מתבשל עליו. כמו "זה יגמר בדם" ו"מגנוליה", "המאסטר" – שהוצג אמש בפתיחת פסטיבל חיפה, ויופץ בארץ בסוף השבוע הקרוב – מציג דמויות ומצבים שמתקתקים כמו פצצת זמן, אלא שכאן […]
"רובי ספארקס", הסרט החדש של הזוג ששבה את ליבי עם "מיס סאנשיין הקטנה", יוקרן במהלך סוכות בפסטיבל אייקון בתל אביב ובפסטיבל חיפה. ככל הנראה זו תהיה ההזדמנות האחרונה לצפות בו בארץ. למרות מגבלותיו, אני ממליץ. הנה ביקורת עליו: המשך…
ריאן ג'ונסון שיחק אותה! איזה תענוג לגלות במאי כבר בסרט הראשון שלו ולזהות שהוא יהיה מישהו שעוד ילך וישתכלל עם השנים ואז לגלות שכך אכן קורה. ג'ונסון חדר לחיינו עם "בריק", המשיך עם "האחים בלום" ועכשיו מגיע עם "לופר" – שלושתם סרטים עצמאיים, זולים בקני מידה הוליוודיים, אבל שנהיו יותר ויותר שאפתניים. ג'ונסון התחיל לחלום […]
"עסקה מגונה" ("Arbitrage", במקור) הוא מאותם סרטים שאתם לא צריכים מבקרי קולנוע כדי לדעת מה טיבם. המפיצים עשו עבודה מצוינת כדי להעביר לכם מה דעתם על הסרט. "עסקה מגונה"? ברצינות? מה זה, בסטה בשוק הכרמל? הפצה מגונה, מתי כבר נזכה לסרט הזה? השם המקורי – קוראי "דה מרקר" ו"כלכליסט" יידעו לקרוא אותו בתור "ארביטראז'" – […]
רגע. אני מתחיל עם רטינה. שוב ממחזרים לנו שמות של סרטים משנות השבעים?! מה קרה, איזשהו הסכם זכויות פקע? וכך, רגע אחרי שקיבלנו סרט בשם "הוואלס האחרון" שלא קשור לסרט ההוא של סקורסזי מ-1977, אנחנו מקבלים את "זהות גנובה", שלא קשור לסרט ההוא מ-1975 מיכאנג'לו אנטוניוני. ועכשיו נעבור לסרט. המשך…
שלשום כתבתי על כך שיש דמיון כללי (מאוד מאוד כללי) בין שני הסרטים הישראליים שיצאו בסוף השבוע: "ניקה" ו"2 בלילה". בשניהם גבר ואשה מעבירים מערכת יחסים קצרה וקומפקטית ולילית במקום סגור. זה כל הדמיון. אסוציאטיבי בלבד. אבל זה לא מספיק, יש עוד. כך נראות הכרזות של שניים מהסרטים שיצאו בסוף השבוע בארץ: דומה, […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 5.9.2012 “ניקה", סרטו החדש של ארנון צדוק כבמאי, הוא ההפך המוחלט מ"2 בלילה". ההוא סרט מעודן, שנון, קליל, מלא הומור, קל דעת באופן הכי מקסים, הוא כמו הבועות שמקפצות מעל כוס השמפניה ומדגדגות את האף. “ניקה" הוא כמו בלוק שנופל לכם על הראש. סרט קודר וכבד, אגרסיבי מאוד, כולו סקס ואלימות. המשך…
פורסם ב"פנאי פלוס", 5.9.2012 פלאי פלאות מה שקורה עם הקולנוע הישראלי. ראו, למשל, מה שקורה השבוע: שני סרטים ישראליים עולים יחד: “2 בלילה” של רועי ורנר ו”ניקה” של ארנון צדוק. שניהם צולמו לפני כשנתיים והיו מוכנים וגמורים לפני שנה. ואחרי שנה של התמהמהות הם יוצאים יחדיו. ובאופן פלאי לשניהם יש נקודת השקה רעיונית: גבר […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 22.7.2012 ראשית, הייתי רוצה לקרוא טקסט מעמיק וחכם שמציב את "רווקה פלוס" ואת "הוואלס האחרון" של שרה פולי זה לצד זה. כך נראה סרט על אשה בבימויו של גבר, וכך נראה סרט על אשה בבימויה של אשה. האשה מביימת סרט עדין ורך, ער לניואנסים. אבל האם הסרט שלה בהכרח פמיניסטי יותר? […]
תגובות אחרונות