ב"לא בתל אביב" של נוני גפן התאהבתי בתחילת אוגוסט, בזמן שהוצג בפסטיבל לוקרנו, ראיתי אותו בפעם הראשונה וכתבתי עליו טרום ביקורת. הצילום בשחור-לבן של זיו ברקוביץ', העלילה המטורללת, המוזיקה ובעיקר רוח הנעורים, זה היה מבחינתי המודל לקולנוע הישראלי העצמאי האלטרנטיבי שצריך לצמוח כאן. עכשיו הוא מגיע להקרנות מסחריות. הנה ביקורת: המשך…
אין שום קשר בין שני הסרטים האלה למעט העובדה שראיתי את שניהם באותו שבוע – אחד חיבבתי, את השני לא – ויכולתי לפתח סביבם הגיג על הדבר הזה שאני מחפש בקולנוע. המשך…
תזכורת: קטעים מתוך הפסקול היפה של מארק אליהו ל"בלדה לאביב הבוכה" תוכלו לשמוע כאן. ועכשיו השאלה: איך הסרט? המשך…
פתאום שמתי לב: "כלים שלובים" הוא הגרסה האשכנזית ל"בלדה לאביב הבוכה" (שעולה בשבוע הבא). הנה הביקורת מהמדור שלי בשבוע שעבר. המשך…
כשם שסרט חלש של במאי שאני אוהב עוזר לי לנסח לעצמי מה יש בבמאי הזה שמוצא חן בעיניי, גם כשחסרונותיו חשופים לעין, כך סרט טוב מאת במאי שאני לא ממש מחבב עוזר לי לחדד את חוסר חיבתי. כזה הוא "בתוך הבית", סרט חביב מאוד של פרנסואה אוזון, במאי שפשוט אין לי כוח אליו (אבל שיש […]
לפני שאתם קופצים פנימה, עשו לעצמכם הימור קטן: סרטה החדש של לין שלטון – האם לדעתכם אהבתי את הסרט או לא? המשך…
תגובות אחרונות