-
דוד גורפינקל, זוכה פרס ישראל לקולנוע לשנת 2015
- דוד גורפינקל לא אוהב להתראיין. שמי זרחין, שעבד עם גורפינקל על ״מסוכנת״, תיאר אותו (בטקסט שתוכלו לקרוא בהמשך) ״גורפינקל, השתקן והמסוגר, זה שעושה הכל להימנע ממילים״. בשנתיים האחרונות נדנדתי לגורפינקל לא מעט, שיבוא להתראיין לסדרה תיעודית על תולדות הקולנוע הישראלי לערוץ 1, שאני שותף ליצירתה (בקרוב, בקרוב), והוא מיאן, בנימוס אך בעקשנות. אבל לפני 12 שנים, באופן נדיר ויוצא דופן, גורפינקל הסכים להיפגש איתי לראיון רשמי. מאז, יצא לנו לדבר ואף להיפגש, אבל להתראיין באופן רשמי הוא כבר לא רצה. הוא מנסה לנסח את זכרונותיו במילים שלו בספר אישי שהוא עובד עליו כבר שנים. אבל ב-2003, רגע אחרי שיצא ״האסונות של נינה״, אחד משיאיו היפים והמרגשים ביותר כצלם, עליו זכה בפרס אופיר, ורגע אחרי שהוא חזר מהמדבר מצילומי ״סוף העולם שמאלה״ של אבי נשר, הוא נפגש איתי לסדרת ראיונות שפורסמה בסוף 2003 במוסף מיוחד שערכתי ב״העיר״. הראיון היה כל המוסף. ועדיין, לא הכל נכנס פנימה. עכשיו, יש לי הזדמנות להעלות לאינטרנט סוף סוף את הראיון הזה, במהדורה מיוחדת, עם תוספות שלא נכנסו לגרסה המקורית, שהיתה מוגבלת במקום.
האזינו לפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. יום הולדת 40 ל״חגיגה בסנוקר״, מחווה לסרטי יום העצמאות ולדוד גורפינקל. לחצו להאזנה כאן.
מחר, יום העצמאות ה-67, יקבל גורפינקל בן ה-76 את פרס ישראל לקולנוע, זכייה מוצדקת מאין כמוה לאיש שהוא-הוא הלייט-מוטיב של הקולנוע הישראלי, מי שחיפש וניסח את האסתטיקה של הקולנוע הישראלי, ועמד מאחורי המצלמה לצד כל בכירי הבמאים בארץ, בכמה מהסרטים האהובים ביותר שנעשו כאן. בימים אלה ממש ימלאו 50 שנה לקרדיט הראשון שלו כצלם ראשי בסרט קולנוע עלילתי, זה היה ב״חור בלבנה״ של אורי זהר מ-1965. גורפינקל צילם תשעה מתוך עשרת סרטיו של זהר, רק את ״מציצים״ הוא פספס, בגלל ריב ביניהם, עליו תוכלו לקרוא בראיון. השנה ימלאו 40 שנה לקרדיט שלו בתור הצלם של ״חגיגה בסנוקר״ של בועז דוידזון, סרט שזכור בגלל ההומור, הבדיחות, המבטאים, הפאות, הקציצות והמשקפיים, אבל גם סרט עם צילום מוקפד ומרשים. לאורך הקריירה, גורפינקל זפזפ בין שוברי קופות ובין הסרטים הקטנים והאמנותיים, שנדמה שנפשו נקשרה אליהם יותר. הוא צילם למנחם גולן את ״קזבלן״ (למעלה ממיליון כרטיסים) ולאורי זהר את ״עיניים גדולות״, אחד הסרטים עם הצילום הכי יפה בשחור-לבן בארץ, אבל שלא זכה להצלחה. הוא צילם לאבי נשר את סרטו היפה ביותר, אבל גם הכושל ביותר, ״זעם ותהילה״, אבל גם את ״סוף העולם שמאלה״, אחת ההצלחות הגדולות שלו. הוא צילם לאפרים קישון את ״השוטר אזולאי״ ולדני וקסמן את ״חמסין״. הוא צילם לאברהם הפנר את ״אהבתה האחרונה של לורה אדלר״ ולשרון מימון וארז תדמור את הלהיט ״סיפור גדול״ מ-2009, שהיה סרט הקולנוע האחרון שצילם. בגיל 70, כשהקולנוע הישראלי עבד לצילום דיגיטלי, גורפינקל תלה את העדשה ויצא לפנסיה.
continue reading…
תגובות אחרונות