ששים שנה לפני שמישל גונדרי הפך את חלומותיו לסרט עליתי ב"מדעי החלום" (מהשבוע בארץ), ביים האמן האנס ריכטר פרויקט דומה. עזרו לו חבריו מאן ריי, פרננד לז'ה, אלכסנדר קאלדר, מרסל דושאן, מקס ארנסט ג'ון קייג' ופול בואולס. הנה הסרט מ-1947, שנראה קצת כמו שילוב בין "כלב אנדלוסי" וד"ר סוס.

"חלומות שאפשר לקנות". במאי: האנס ריכטר.
(Dreams that Money Can Buy. Hans Richter)

מחר עולה בארץ "מדעי החלום", הסרט המקסים מאוד של מישל גונדרי. בפסטיבל ברלין האחרון, שם הציג גונדרי גם את "מסיבת שכונה" הדוקומנטרי שלו, פגשתי אותו לג'אנקטון חביב. בגרסה הזאת צירפתי לינקים לקליפים של גונדרי המוזכרים בטקסט.

פורסם ב"7 לילות", 20.10.2006

במאים, קבלו עצה: אם יש לכם סודות, אל תחביאו אותם בקרדיטים המופיעים בסוף הסרט. יש סיכוי שמישהו ייקרא אותם. זה מה שקרה לי עם מישל גונדרי בפברואר השנה, כשפגשתי אותו לראיון בפסטיבל ברלין. גונדרי, שהציג בפסטיבל גם את סרטו ההיפ-הופומנטרי המעולה "מסיבת שכונה" וגם את סרטו העלילתי הסוריאליסטי, ההזוי והמקסים "מדעי השינה", סיפר בראיון בצורה עמומה על שתי חוויות רגשיות שהוא עבר, במהלך העבודה על הסרט, אבל לא רצה להוסיף פרטים. ברוב המקרים הימנעות כזאת, בראיונות הנינוחים והבלתי פולשניים בבתי מלון פסטיבליים, מסתיימת שם. אלא שבמקרה הזה הפרטים האלה, והאנשים הקשורים להם, מופיעים ברולר, אותו לוקש ארוך של שמות השותפים ליצירה המופיע ככותרות סיום, פרושים לעין כל, און דה רקורד לגמרי. דוגמה? בבקשה: גונדרי מספר שגאל גרסיה ברנאל ("ואת אמא שלך גם", "חינוך רע") לא היה הבחירה הראשונה שלו לתפקיד האלטר-אגו שלו ב"מדעי החלום", ובלי לשים לב חושף סכסוך לא נעים. "התחלתי לעבוד על הסרט לפני הרבה שנים עם שחקן אחר", סיפר גונדרי. "הוא עזר לי בכתיבה, אבל בסוף לא יצא לנו לעשות את זה. ואז המשכתי לכתוב את התסריט ופגשתי את גאל".
– אתה יכול לספר מי השחקן הזה?
continue reading…

לידיעת דרור שאול: אלה הסרטים שיתחרו נגד “אדמה משוגעת” על מקום בחמישיית המועמדים לאוסקר בשפה זרה, ושכבר אפשר להשיג לצפייה באוזן השלישית. אני סקרן במיוחד מהקוריאני.
Water – דיפה מהאטה, קנדה
Lunacy – יאן שוונקמאייר, צ’כיה
After the Wedding – סוזאן ביר, דנמרק
Rang de Basanti – הודו
The King and the Clown – לי ג’ון-ייק, דרום-קוריאה
9th Company – פיודור בונדרצ’וק (הבן של…), רוסיה
Ahimsa Stop to Run – לאו קיטיקורן, תאילנד

ולשאר קוראי האתר: אני מצליח להתחבר לאינטרנט לכמה דקות, רק לקרוא קצת טוקבקים כאן. אם אתם נתקלים באייטמים מעניינים מעולם הקולנוע אתם מוזמנים להגיש תקציר שלהם בתגובות, כך אדע מה קורה, מי מת, מה נשמע.
ומחר כאן, ליד הבריכה של האתר, רגע לפני הופעת צוות הבידור: חגיגת מישל גונדרי. אל תחמיצו. דיר בלאק, אל תחמיצו.

לפני כחודשיים כתבתי כאן על דרישתי מסרטי שפירא להסיר את שמי ממודעת פרסום לאחד מסרטיהם. סרטי שפירא, המתנהגים כמדינת חסות של פורום פילם, ממשיכים להחרים מבקרים מהקרנותיהם. לכן זה נראה לי אירוני, ואפילו מעט נואש, שלמרות העובדה שהם אינם רוצים ביקורות לסרטיהם, הם משתמשים במבקרים בפרסומיהם.
חודש אחר כך מנעתי מיונייטד קינג לעשות שימוש בציטוט שלי לפרסום סרטם "סיילנט היל". מדיניות ההקרנות של קצת עמומה והססנית. עד לא מזמן היו סרטים שהוקרנו למבקרים, וכאלה שלא. "סיילנט היל", שכבר יצא בדי.וי.די, לא הוקרן למבקרים ותשובתי היתה "אם אתם לא משתפים פעולה איתנו, אנחנו לא נשתף פעולה אתכם". (בינתיים נדמה שהעסק הסתדר ויונייטד מקרינה באופן שוטף את כל סרטיה).
ועכשיו מתברר לי שאני לא המבקר היחיד שאומר למפיצים ולאנשי הפרסום שלהם שלא יעשו שימוש בציטוטיי כל עוד החרם שריר. הנה התכתבות מייל שהגיעה continue reading…

סמנכ"לית עריכה ולשון של "סינמסקופ", ענבל קידר, שלחה לי את המסר הבא, אפרופו רשימת הסרטים המועמדים למועמדות לאוסקר לסרט הזר: האם לא הגיע הזמן להעלות לדיון את בעיית "הסרטים הזרים" ולהכריע פעם אחת ולתמיד (או לפחות אד הוק) האם החלוקה היא לשונית, לאומית, אולפנית, סגנונית או משהו אחר?
אם אני מבין נכון, הבעיה היא כזאת: איך נקרא בעברית, בעל פה או בדפוס, לסרט (נגיד) פולני שמוקרן בארץ? הנטייה המקובלת היא לסווגו תחת הרובריקה "סרט זר". זאת להבדיל מ"סרט ישראלי" ומ"סרט אמריקאי" או מ"סרט דובר אנגלית". אך זו כותרת קרתנית ומעט קסנופובית, לא? ובכלל, נדמה שהיא לקוחה מהקטגורייה באוסקר שאנו בארץ מכנים בטעות "הסרט הזר", בשעה ששמה המדויק הוא "סרט בשפה זרה" (קרי: סרט שאינו באנגלית). אך גם "סרט בשפה זרה" אינו מתאים לנו, כי גם אנגלית היא בעצמה, מבחינת דוברי העברית, "שפה זרה". בקיצור, הפעילו את כובעי החשיבה ונסו למצוא כותרת קליטה, או שיטת סיווג, שיהיה אפשר לכלול לתוכה קולנוע "זר" או "איכותי" שאינו ישראלי או אמריקאי.

קוראים יקרים, אלה משימותיכם לשבוע הקרוב:

1. ללכת ל"הילדים של מחר". מדווחים לי אלה שכבר הלכו לסרט שהאולמות ריקים למדי. ואז להמשיך לדון בו כאן. אוהדי הסרט: אנא עזרו לעדן ולאורית להבין למה הוא גדול. פורום פילם: לא, אתם לא יכולים לצטט טוקבקים באתר בקמפיין שלכם.
2. אם אתם מבקרי קולנוע: אתם מוזמנים להשיק כאן דיון ב"השתולים" של מרטין סקורסזי מיום שני אחרי הצהריים. אם כבר ראיתם את "הילדים של מחר" לפני כן, שימו לב לתפקיד שממלאת רוחו של ג'ון לנון (ובכלל, עריכת המוזיקה) בשני הסרטים.
3. אם אתם מתכנתים: מיצאו דרך בה בלוגרים יוכלו להעלות פוסטים טלגרפיים באמצעות סמ"סים. לא באמצעות אימייל סלולרי, סמ"סים. זקוק לזה אנושות, תודה.
4. לראות את "נאצ'ו ליברה" בדי.וי.די. בוז לג.ג על הגניזה.
5. לסינמטקאים: להתחיל להתדיין כאן איזה פליני חייבים לראות ועל מה אפשר לוותר. ולהפעיל לחץ על אנשי סינמטק תל אביב לשבץ הקרנות חוזרות לסרטיו (הרי לא הגיוני שכל סרט יוקרן שם רק פעם אחת).
6. לבקר אצל מפרסמי גוגל באתר, ולבחון את ההיצע בחנות התסריטים בלינקים בראש הדף ומשמאלו. כל קליק עוזר לממן את תחזוקת האתר ואיחסונו.

ובזמן שאתם עושים את כל זה אני יוצא לחופשה המשפחתית הראשונה שלי מזה ארבע שנים. אל דאגה, האתר ימשיך להתעדכן באופן סדיר, כל בוקר, ומיליציית "סינמסקופ" הגבירה כוננות ופטרולים לוודא שאף אחד לא בורח בזמן שאני לא באיזור.

שני אייטמים ויה ג'פרי וולס:

1. אוסקרים.

Arizona Daily Star critic Phil Villarreal has made some early Oscar calls, and decided that the top five Best Picture candidates are Babel (of course), The Departed (definitely), Dreamgirls (almost certainly), Flags of Our Fathers (most likely) and United 93 (brilliant!).

2. בוראט.

הנה לינק לתיעוד של מסיבת העיתונאים בת 22 דקות שנערכה עם בוראט ועם אזמט בגטוב שלשום בסנטה מוניקה, קליפורניה. לא הצלחתי לזהות אם יש שם גם עיתונאי ישראלי בקהל. מיחסי הציבור של הסרט בארץ עידכנו את העורכים בארץ שסשה ברון כהן, השחקן שאין עיתון ישראלי שלא רוצה לראיין כרגע, מתראיין כעת רק במסיבות עיתונאים ורק בתור דמותו של בוראט. שזה קצת משונה לערוך מסיבת עיתונאים עם עיתונאי פיקטיבי, זה יותר הופעה חיה אקסקלוסיבית מאשר אירוע בו מישהו יקבל תשובות אמיתיות לסקרנות וחקרנות עיתונאית.
במילים אחרות, את הראיון האמיתי עם ברון-כהן נצטרך לעשות לא לכבוד "בוראט" אלא לכבוד סרט אחר, בו יהיה לו חשוב לעמיד את הפרסונה האמיתית שלו ולא הבדויה מול עין התקשורת. למשל, לקראת יציאת "סוויני טוד" של טים ברטון (אם ברון-כהן אכן יככב בסרט לצד ג'וני דפ כפי שדווח השבוע).
ברון-כהן כבר עשה סיבוב תקשורת באמריקה לפני כשנתיים בו הוא רצה להדגיש את העובדה שיש שחקן אמיתי מאחורי הדמויות של עלי ג'י, בוראט וברונו. הוא הלך לדיוויד לטרמן בסי.בי.אס, ג'ימי קימל באיי.בי.סי ולג'ון סטיוארט בקומדי סנטרל. כדאי מאוד לראות, בעיקר כדי לגלות שהשפם של בוראט אמיתי ולוקח לברון-כהן חודש וחצי לגדל אותו; וכדי לשאול את השאלה המועלית איך זה שבכירי הביון האמריקאי, שהתראיינו אצל עלי ג'י, לא הצליחו להשתמש ביכולות הריגול שלהם כדי להבין מבעוד מועד שמדובר בדמות פיקטיבית?

ולבסוף: האם יש למישהו כאן את העצבים והיכולת לתמלל ולתרגם את מסיבת העיתונאים של בוראט?

אמש בקולנוע:
טריילר איום ונורא ל"רוקי בלבואה".
טריילר מצוין מאוד, מפתיע עד כמה, ל"קזינו רויאל".
ואז הסרט "הילדים של מחר". ערב הבכורה. 22:15. כ-40 איש באולם הגדול. ואני מודה שברגע זה אני מצוי בדילמה זועפת. חברת ההפצה פורים שפיל לא אוהבת מבקרי קולנוע. אז אולי אתאפק שבועיים, אתן לסרט הזה להתפגר להם בידיים, ורק אז אתייחס אליו. שייחנקו עם הסרט החזק של השנה שלהם. מצד שני, לאלפונסו קוארון – איזה במאי מוכשר, אלוהים אדירים – לא מגיע עונש על זה שסרטו נפל לידיהם של מפיצים שלא יודעים להפיץ. קולגה, מאלה שמוזמנים להקרנות המוקדמות על ידי המפיצים, סימס לי אחרי הקרנת המשת"פים בשבת שעברה שיש משהו בקוארון שמזכיר לו את קובריק. חתיכת מחמאה, אמרתי לעצמי. כשראיתי את הסרט הבנתי למה הוא התכוון. לפחות בכל הקשור להכנסת כותרות הפתיחה והסיום, והשימוש במוזיקה, מורגשת השפעה רבה. אני, מצידי, חושב שקוארון הספילברג-בוי הכי גדול כרגע בהוליווד. כל המערכה האחרונה, המתרחשת בעיצומה של אינתיפאדה במחנה פליטים, היא המשך ישיר לסיקוונס הקרב המסיים ב"להציל את טוראי ראיין". וסצינה מוקדמת יותר, המצולמת כולה בשוט אחד בתוך מכונית הנוסעת רברס תחת מטר יריות, היא כמו פיתוח של השוט הרצוף האגדי מתוך "מלחמת העולמות" בו נכנסת המצלמה ויוצאת ממכונית נוסעת בלי חיתוכים. יש בסרט הזה כמה סצינות פשוט מעולות, במין נבואת חורבן אפוקליפטית נוצרית, שהבוקר התעוררתי מטולטל ממנה ועם חשק עצום לראות אותה שוב.

==============

והנה אימייל מעידוק: "ב'ידיעות' של היום אתמול, בכלכלה, שוב אייטם על קולנוע שגובה תשלום מלא מילדים קטנים. מדובר ביס פלאנט, והכתבת יהודית יהב שושנה חן מציינת שזה מופעל על ידי אותה רשת (רב חן) שגובה כסף על תינוקות גם בשאר בתי הקולנוע שלה. ואם זכרוני לא בוגד בי, התגובה שהיא קיבלה היא בדיוק אותו נוסח כמו בכתבות הקודמות על הפרשה. נראה לי שיש להם תבנית וורד מוכנה לשאלה הזאת, והם שולחים אותה כל כמה חודשים, בכל פעם שאיזה עיתונאי מגלה את האייטם הזה מחדש".

אמנם אני כתבתי על הנושא הזה לפני כחמש שנים ומאז כתב עליו גם אביב לביא ב"הארץ", ובתחילת השנה ב-NRG ובקיץ האחרון גם ב"וויינט", אבל תמיד נעים לראות שיש רשת כל כך בטוחה במעשיה שהיא עומדת בפרץ של כל המחאות המופנות כלפיה. מה שכן, סדר צריך להיות. אז כנראה שתגובה שנשלחה כבר פעם אחת, רלוונטית גם בפעמים הבאות. היי, הם ממחזרים שמות הסרטים ועיצוב פוסטרים, אז למה לא עם התגובות לעיתונות.

לא קראתי את האייטם של שושנה חן יהודית יהב*. אבל צריך להזכיר: אחד הסעיפים הראשונים במדריך קולנוע לב לסדרנים החדשים שמתקבלים לעבודה הוא "קולנוע לב הוא בייבי פרנדלי". אז לכו לבתי הקולנוע שמתנהגים אליכם בכבוד. הרי ממילא אי אפשר לשים את המילה "פרנדלי" ו"רב חן" באותו משפט. (גם אם ההקרנה אמש, באולם יס פלאנט 6, היתה מושלמת, לעזאזל. איזה קולנוע מעולה. טוב, לא מרשים לתינוקות להיכנס ולטנף אותו או ללעוס את הריפוד עם החניכיים שלהם, אז ברור שזה משפיע על איכות ההקרנה).

עידכון:
קראתי את האייטם. היא מזכירה שם שבלב ובגלובוס תינוקות אינם מוחרמים.
הנה תגובת הרשת מתוך האייטם מהעיתון של אתמול:

שזו אותה תגובה שהם שלחו לי לאייטם שעשיתי ב"העיר" ב-2001, ואותה תגובה באייטם של אביב לביא מחורף 2003. וזה גם אותה תגובה מהאייטם שפורסם בינואר השנה ב-NRG:

ותמיד יש לי מה להגיד על התגובה המאוד מטופשת (ומנוסחת רע) הזאת:

א. קודם כל, כשאתם כותבים "ניסיון העבר" לגבי קולנוע שנפתח לפני שלושה חודשים אתם חושפים עד כמה הניסיון שלכם מופרך. האם היה "ניסיון עבר" חדש, בין 2001 ל-2006?
ב. הנה הפרדוקס המביך: תינוקות הנכנסים בחינם מפריעים, אבל תינוקות שמשלמים כרטיס לא?
ג. הנה האמת: ניסיון העבר שלי מוכיח שאנשים גורמים להפרעות. כמו הבחור שישב לידי אתמול בסרט ולא הפסיק לדבר. זה לא קשור לתינוקות. וחוץ מלהסות אותו שוב ושוב לא היה לי מה עוד לעשות. האולם היה חף מסדרנים. הצופים נדרשים להקים מיליציה לאכיפת הסדר באולם ולשמירה על איכות ההקרנה.
ד. אם יש לרשת תיאטראות ישראל אומץ שתכריז על בתי הקולנוע שלהם טריטוריה שאינה ידידותית לתינוקות. אם הדבר היחיד שמפריע להם באולמות זה נוכחותם, שתגביל מכירת כרטיסים לבני חמש ומעלה. במצב הנוכחי, בו ילד בעגלה או במנשא שאינו תופס כסא נדרש לשלם כרטיס מלא, הם לא נראים כמו רשת הדואגת לרווחת קהלה, אלא רק לרשת תאוות בצע שמרחיקה מעליה הורים וסבים.

* שליחי "פנאי פלוס" שאמורים להביא לי את עיתוני השבת מדי שבוע נוטים בזמן האחרון לעצור קודם בבית, לקרוא הכל, ורק אז להביא לי את החבילה מתישהו בתחילת השבוע. עיתוני השבוע שעבר בטח נגרסו לקונפטי להקפות שמחת תורה כי הם מעולם לא הגיעו אליי.

62 מדינות הגישו סרטים לקטגוריית הסרט הזר באוסקר. פינלנד פרשה, על פי בקשת אקי קאוריסמקי. נותרו 61. ביניהם קזחסטאן, ששולחת לראשונה סרט לאוסקר (למרבה ההפתעה זה לא "בוראט", אם כי, עם כמו העברית שיש בסרט אולי הוא יכול לייצג דווקא את ישראל).
נכון להיום הסרט המוביל לזכייה הוא "לחזור" מספרד, של פדרו אלמודובר. אלא שתמיד צריך להיזהר מקללת "אמלי": סרט שכולם בטוחים שהוא הזוכה הוודאי, ואז זוכה סרט אחר ("שטח הפקר" באותה שנה). האם מישהו כאן מוכן להמר אילו חמישה סרטים יוכרזו ב-23 בפברואר כחמשצ המועמדים לאוסקר? האם "אדמה משוגעת" הישראלי יהיה שם?
הנה הרשימה:
continue reading…

אני חושב שאני כבר צריך לשנות את שם האתר שלי ל"בוראטוסקופ" או "סינמבוראט". אני הופך אותו, בדעה צלולה, לאתר מעריצים לסרט. ואם עד עכשיו עדיין נהניתי מהספק שמדובר עדיין בסוד שמור של צופי הסרט בטורונטו ובחיפה, ושאולי חוץ מהפיכתו לסרט פולחן אין לו סיכוי מסחרי ממשי, מגיע השער של "אנטרנטיינמנט וויקלי" החדש ומבהיר שאנחנו עומדים בפני צונאמי:

"האם האיש הזה יצר את הסרט המצחיק בכל הזמנים….?" שואלת הכותרת. ואני, שכבר הצהרתי שלא צחקתי ככה בסרט מאז "סרט מטוגן" או "טיסה נעימה" של האחים צוקר, חייב לעצור ולתהות שמא עורכי "אנטרטיינמנט וויקלי" קלעו בול.

ובהנחה ש"בוראט" יהיה יותר מסרט פולחן אלא באמת סנסציה קופתית כלל עולמית, יש סיכוי גם שהסרט הזה יפתח קופות שרצים.
1. למה ג'יי רואץ' ("אוסטין פאוורס"), שהיה אמור לביים, בסוף הסתפק בקרדיט מפיק?
2. למה טוד פיליפס ("רוד טריפ") התחיל את הצילומים ופרש באמצע?
3. וכמה תביעות יחטפו סשה ברון כהן ומפיקיו ברגע שהאנשים שצולמו בסרט יזהו את עצמם ויתחילו להיעלב?
4. ומה הסיפור האמיתי של אזמט בגטוב? מי משחק אותו? והאם הוא גבר או אישה?

עידכון מהקופות: "בוראט" יופץ באמריקה על ידי פוקס מול "סנטה במשרה חלקית 3" של דיסני, וכרגע מסתמן ש"סנטה", המיועד לכל המשפחה, יהיה המנצח בקופות בסוף השבוע של ה-3 בנובמבר.

In an item about the competition, L.A. Weekly writer Nikki Finke cited recent studio tracking showing that Borat "may be too elitist for Middle America." However, 20th Century Fox, which is distributing the movie, said that it never expected Borat to compete on an equal footing with Clause 3. A studio exec told Finke that he expected the film to start out strongly with college students and build from there. "Don't look at our opening numbers, look at our finishing numbers," he said. The two films are due to be released on Nov. 3

.