שתי תוספות לפוסט מאתמול:

עדכון מהקופות: "פלאות" של אבי נשר עומד כרגע על כ-62,000 צופים. החלוקה היא כזאת: 21,000 צופים בסוף השבוע הראשון + 16,000 צופים בהקרנות טרום בכורה (בתשלום) + 9,000 צופים בימי החול + 16,000 צופים בסוף השבוע השני, עד אתמול.

===============

ובהמשך לידיעה על ההקרנה של "מי מפחד מהזאב הרע" בפסטיבל FrightFest הבריטי מצטרפת הידיעה הנספחת, שהסרט יעלה להקרנות מסחריות בישראל ב-15 באוגוסט. האם קהל צעיר יגיע לסרט מתח ישראלי?

===============

טל לוטן, אנימטורית הבית, נמצאת בפסטיבל האנימציה אנסי בצרפת ומדווחת משם בבלוגה על סרטי האנימציה הקצרים והארוכים שזכו אמש בפרסים. הזוכה בפרס הראשון לסרט אנימציה קצר הוא סרטו החדש של הקנדי כריס למברת, שכבר זכה באוסקר על סרט האנימציה התיעודי המבריק שלו, "ריאן".

זוכה נוסף, בקטגוריית הסרט המוזמן, הוא מה שהוגדר כבר בתור "הלהיט הוויראלי הגדול בתולדות אוסטרליה": continue reading…

"הציפור עם כנפי הבדולח" של דריו ארג'נטו

הנה כמה ידיעות שהצטברו על שולחן המערכת ביומיים האחרונים (שימו לב לתגיות בראש הפוסט, הרצף מגוון למדי ונע מאימה, לקומדיות בריטיות ועד לגיבורי על):

===========

דריו ארג'נטו יהיה אורח פסטיבל הסטודנטים continue reading…

שני סרטי מדע בדיוני נכנסו השבוע לטבלת המבקרים, שניהם זכו לקונסנזוס כמעט מוחלט: אחד נמצא למעלה, השני נמצא בתחתית התחתיות. האם תוכלו לנחש מי זה מי? הנה טבלת המבקרים של השבוע:

continue reading…

"סטאר טרק, האויב בתוכנו"

continue reading…

שלושה טריילרים מהיומיים האחרונים, כולם עם חרבות. הראשון הוא "הוולברין" – שנראה כמו "גשם שחור" עם מוטאנטים – שביים ג'יימס מנגולד ("הולך בדרכי"). השני הוא סרט ההמשך ל"300" (עוד פעם מגייסים 300 לוחמים להילחם בצבא ענק או שהמפיקים שוב נתקעו עם שם שלא קשור יותר לעלילה לסרט ההמשך?) שביים נועם מורו, ככל הידוע לי בוגר בית צבי הראשון שמגיע לביים סרט הוליוודי, נכון? והשלישי הוא "ההוביט 2", שהטרילר שלו – להפתעתי – דווקא נראה חביב מאוד, אבל אני כבר די בטוח שאני הולך לסבול בסרט הזה (והקטע הזה עם ה-48 פריימים בשניה, זה לא תפס, הא?).

continue reading…

הקיץ הזה לא הולך כמתוכנן. בתחילת הקיץ חזיתי שקרב הקופות הגדול יהיה בין "סטאר טרק 2: האויב בתוכנו" ובין "איש הפלדה", עכשיו כשראיתי כבר את שני הסרטים האלה ("סטאר טרק" עולה היום, הסופרמן עולה בשבוע הבא) אני מבין שהתחזיות שלי – או השאיפות שלי – לא היו בכיוון. הסרטים להם ציפיתי הכזיבו. הצפייה ב"איש הפלדה" (הביקורת בשבוע הבא) בעיקר עוררה אצלי געגוע ל"סופרמן חוזר" של בריאן סינגר. הסרט הזה, שחטף על הראש לא מעט כשיצא, היה בסופו של דבר מהנה למדי, ועם כמה סצינות מצוינות (אבל, אכן, עם לא מעט טעויות). אן תומפסון הזכירה אתמול נתון מעניין: "סופרמן חוזר" של בריאן סינגר הכניס בעולם יותר כסף מאשר "באטמן מתחיל" של כריסטופר נולן (שיצא שנה לפני כן), ובכל זאת דבקה בו תדמית של כישלון מהדהד (לא מעט בגלל עלות ההפקה האסטרונומית שלו). ועובדה היא שסינגר וצוותו הועפו מפרויקט החייאת סופרמן, ושבע שנים ושלושה סרטי באטמן אחר כך, נולן הוא זה שנהיה הקפטן של המותג המחודש. יהיה מעניין לראות את תגובת הקהל לסרט כשהוא יוצא באמריקה בסוף השבוע הקרוב, אבל אהיה מופתע אם הוא יהיה הסנסציה שחשבנו שהוא יהיה.

מה שהזכיר לי שהביקורת שלי על "סופרמן חוזר" של בריאן סינגר לא נמצאת באתר. אז הנה היא. נראה לי שמה ש"איש הפלדה" יעשה זה קאמבק והערכה מחודשת לסרט ההוא. ובתוך כל זה, אני מדמיין את ריצ'רד דונר – כבר בן 83 – יושב בביתו ומבסוט עד הגג. אף אחד, חוץ ממנו (ומדיוויד ניומן ורוברט בנטון, התסריטאים), לא הצליח עד כה לפצח את הסוד של סופרמן כדמות קולנועית. כל הניסיונות לעדכן, לחדש או לחזור לתמימות של פעם – הכל כשל.

הנה, מהארכיון, קיץ 2006:

continue reading…

אז מה אני עושה בימים אלה? את זה:

חיים טופול בצילומי הסדרה ללא השם עדיין על הקולנוע הישראלי. צילום: אלירן קנולר

אריק ברנשטיין, מעלמה הפקות, קיבץ קבוצת אנשים לצידו – שי להב, נואית גבע ואני – ויצאנו להרפתקאה מופלאה ליצור סדרה על הקולנוע הישראלי. וכך, בימים האחרונים, אנחנו יושבים באולפן קטן בשכונת ביצרון, ואחד-אחד הם מגיעים כולם לדבר איתנו ולהצטלם, ואנחנו מתגלגלים מצחוק על הרצפה מסיפורי ההרפתקאות הנפלאים שהם מספרים לנו על הקולנוע. ראשית ימיו, כולל ימי להקת הנח"ל ששם ככל הנראה למעשה נולד הקולנוע הישראלי (אורי זוהר, חיים טופול, אפרים קישון ככותב, גבי עמרני, ועוד המון), ועד לימים אלה. הנה כמה מאלה שכבר הגיעו:

continue reading…

זה מה שקורה כששבוע הספר נופל על ג' תמוז, היאר צייט של הרבי מלובביץ' (הוא נפטר היום לפני 19 שנה), ואני מגיע לדוכן של "ידיעות ספרים", שהפכה להוצאת הספרים הכי חסידית בישראל. וכך אני מזפזפ בין ספרו של יחיאל הררי, בין הפסקאות של ש"י עגנון על בעל התניא ורבי נחמן, ובין הרומן הקבלי-משהו של עוזי וייל.

אגב, עוד לפני שקראתי פרק אחד מהספר (חוץ מהמבוא – ידידי, חזקי ליפשיץ, שליח חב"ד בקטמנדו מופיע בספר כבר בעמוד 8. סלב), אני מאמין שיש כאן סרט. השנה בין 1950 ל-1951, בה התלבט מנחם מנדל שניאורסון האם להסכים לקבל על עצמו את נשיאות חסידות חב"ד, אחרי פטירתו של מורו ורבו (וחמו, אבי אשתו), האדמו"ר השישי, היא חומר לסרט קולנוע.

במידה רבה, פרסי הטוני הם קצת כמו פרסי אופיר: הקהל באולם ראה את כל ההצגות, ואולי עבד בהן, אבל הקהל בבית כמעט ולא ראה כלום. כך שאין לו באמת מתח מי יזכה. הוא רק רוצה את השואו ואת השמות. ועדיין, זה משודר בפריים טיים בסי.בי.אס מרדיו סיטי מיוזיקל הול ובטקס שהתקיים אמש אפילו היתה עלייה ברייטינג יחסית לשנים קודמות. ניל פטריק האריס, שהנחה את הטקס בפעם הרביעית, הוא אחד השמות שזרקו באחרונה לאוויר כמנחה אפשרי לאוסקר הבא. כך הוא פתח את המופע אמש – בשידור חי! העיף את הגג. אנשי פרסי אופיר צריכים לשבת וללמוד (כולל הופעת האורח של מייק טייסון):

ובסוף אותו ערב, סינדי לאופר זכתה בטוני. קטעים.

21,000 איש.

בשלושת הימים הראשונים להקרנתו נמכרו ל"פלאות", סרטו החדש של אבי נשר, 21,000 כרטיסים ב-27 בתי קולנוע. זו עלייה ביחס לפתיחה של "פעם הייתי", סרטו הקודם של נשר מ-2010, שפתח ב-35 בתי קולנוע ומכר קרוב ל-20,000 כרטיסים. "פעם הייתי" הגיע בסופו של דבר ל-300,000 כרטיסים.

זה גם הסרט הישראלי הראשון לשנת 2013 שמריץ את הקהל אליו. באוקטובר 2012 פתח "למלא את החלל" עם מכירות של 30,000 כרטיסים (בחמישה ימים, והגיע ל-300,000 כרטיסים בסוף) וביוני 2012 פתח "העולם מצחיק" עם 19,000 כרטיסים (והגיע ל-200,000 בסוף).

ובכלל, זה היה סוף שבוע מאוד צפוף בבתי הקולנוע. "מהיר ועצבני 6" נשאר זה סוף השבוע השלישי הסרט הנצפה ביותר בארץ עם 55,000 צופים נוספים בסוף השבוע האחרון. הסרט הגיע כבר ל-370 אלף כרטיסים בשבועיים. במקום השני, "הנגאובר 3" עם 40,000 כרטיסים. ו"פלאות" במקום השלישי, די בצמוד ל"העולם אחרי" שבא אחריו. "מהיר ועצבני 6", "הנגאובר 3" ו"פלאות" הם גם שלושת הסרטים שמילאו בסוף השבוע את אולמות ה-VIP.

אגב, בחודשיים שקדמו ליציאת "פלאות" לבתי הקולנוע ראו את הסרט כ-16,000 איש בכ-50 הקרנות טרום בכורה בתשלום, והם נספרים במניין הצופים הסופי של הסרט. כך שהמספר הסופי של הצופים ב"פלאות" עד היום הוא 37,000. 21,000 בסופ"ש הראשון ו-16,000 בהקרנות טרום בכורה.