"סינמסקופ" מציג: חמשת הסרטים הטובים של ינואר 2013
הנה פינה חדשה שאני משיק היום ונראה ואם אצליח להתמיד בה גם בחודשים הבאים. בכל אחד לחודש נביט לאחור לחודש שחלף ונראה מה היו הסרטים הכי טובים שהוצגו בו, ונקנח עם שלל סטטיסטיקות מהבלוג. החודש זה קל: ינואר הביא איתו המון סרטים משובחים. עונת האוסקרים קוראים לזה. כדי לעבור על כל ביקורות הסרטים שכתבתי בחודש האחרון, לחצו כאן. והנה הסרטים הטובים של ינואר, שניים מהם יצירות מופת:
1. "לינקולן"
3. "שומרי הסף"
4. "ארגו"
5. "ענן אטלס"
וגם: "ג'נגו ללא מעצורים". "הטיסה". ו"אנה קרנינה". את "אנה קרנינה" גיליתי באיחור ולא כתבתי עליו עדיין ביקורת (בשבוע הקרוב). אבל הוא אחד הסרטים הנהדרים שראיתי בינואר, והתסריט של טום סטופארד שני לתסריט של טוני קושנר ל"לינקולן" בתואר התסריט הטוב של החודש.
בינואר יצא גם "אהבה" של מיכאל האנקה שזכה מעמיתיי המבקרים לאהבה והשתפכות מקיר לקיר, אבל לי הסרט הזה הזכיר עד כמה האנקה הוא במאי אכזרי, ואם ככה הוא רואה אהבה, אבוי לי.
=================
חמשת הפוסטים הנקראים ב"סינמסקופ" בינואר 2013:
"5 מצלמות שבורות לצפייה מלאה" (למרבה הצער, הווידיאו הועלה על ידי היוצרים לזמן מוגבל בלבד)
סיכום 2012: הסרטים הכי טובים שלא ראיתם
חמש מילות החיפוש המובילות בבלוג החודש:
"חמש מצלמות שבורות"
"ארגו ביקורת"
"חיי פיי ביקורת"
"שומרי הסף"
"ענן אטלס ביקורת"
חמשת האתרים שהפנו ל"סינמסקופ" הכי הרבה תנועה החודש (לא כולל רשתות חברתיות ומנועי חיפוש):
תודה לחברים ולקולגות מהאתרים הישראליים על התמיכה.
ארגו לפני ג'נגו ?? לא אצלי בכל אופן.
אירגנתי לאתרי (אתר המלצות עם מאגר לדף לכל סרט\אלבום שהוא)
את ציון כל ה'מומלצים' האחרונים בשישי הנוכחי, של אורי קליין, הגם מצויין, תבלו גם כן..
His Great (even if I could spare life of pi & lincoln) recommends of Latest 'New Recommends in Israely Cinemas" ..
Zero Dark Thirty, Django Unchained, Lincoln, Amour, Chinese Take-Out, Populaire, The Gatekeepers, Silver Linings Playbook, Life Of Pi, The Hunt, The Ballad of Weeping Springtime, Les neiges du Kilimandjaro, In The House….
And Older\Previous Latest Recommends (as for new in Israeli\Most Cinemas) are- The Israeli 'Fifth Heaven' & 'reiah poalim' …
And also – Kiseki, Vous n'avez encore rien vu, Like someone in love, Once Upon a Time in Anatolia.
ראוי לצד יאיר רוה, הגם מצויין, אחד לא צריך לבוא על חשבון השני
http://www.haaretz.co.il/misc/writers/1.564
מזכיר לי שקראתי פעם מאמר שמשווה בין שגיא כהן לברקוביץ'- בתור פרשני כדורגל, ואני בתומי ביכלל אוהב את שניהם (כפרשני משחק ותו לא),
הגם שכהן יכול להיות טיפה טרחן, הוא טרחן מעניין בכל זאת. ויש מקום לכולם.
ראיתי אתמול את חיי פיי, ואהבתי מאד. ויזואלית אני לא חושב שראיתי סרט שעשה שימוש כל כך יפה ומרשים וחכם בתלת מימד, והשימוש בעריכה ביחד עם תלת מימד הייתה גאונית לחלוטין. ואהבתי את הסרט גם עלילתית. הוא ריגש, סחף, עינג, והוציא אותי עם המון מחשבות ושאלות. כי גם אני, כמו כל הדמויות בסרט, מעדיף את סיפור הנמר הבנגלי על הורסיה המציאותית והריאליסטית, וזה גורם לך לשאול למה? ברמה היותר כללית – למה אנשים מאמינים בדת, למרות שעל פי הסרט כולם יודעים שמדובר בלא יותר ממעשיות וסיפורי אגדה? איזו פונקציה הדת ממלאת בחיים?
ושאלה – איך הבנתם את האי הצף? מה הסמליות שלו? האם זה הרגע שבו החיים נהיים קשים מדי, והאדם מוכן לוותר ולהיכנע, אבל יצר ההשרדות שבו דוחף אותו להמשיך לחיות ולשאת בעול, למרות המציאות הקשה והאכזרית, וכשהתקווה או יותר נכון הנחמה היחידה שהוא נותן לו זה הנמר הבנגלי – כלומר הסיפורים והמעשיות שדרכם הדת מרככת את המציאות הקשה?