שירלי מקליין מקבלת את השנה החדשה ב״הדירה״ של בילי וויילדר

שלום לך 2014. טוב שבאת. קצת מצחיק לסכם את דצמבר רגע אחרי שכבר סיכמנו את השנה כולה, אבל מנהג זה מנהג, ובהזדמנות זו נוכל גם להציץ קצת אל אחורי הקלעים של ״סינמסקופ״ בשנה החולפת.

אבל ראשית, הנה הם:

חמשת הסרטים הכי טובים של דצמבר

1. ״פרנסס הא״

מקום רביעי ברשימת סרטי השנה של ״סינמסקופ״

2. ״חייו הסודיים של וולטר מיטי״

מקום שמיני ברשימת סרטי השנה.

3. ״סיפור משפחתי״

ביקורת בקרוב.

4. ״ההוביט: מפלתו של סמאוג״

בזכות סצינת מרדף החביות בנהר הקצבית והמהנה.

5.  ״חלום אמריקאי״

שבבים מתוכו בלבד.

ויש גם את ״שש פעמים״, שאני לא יודע איך לשבץ ברשימה הזאת, אבל כמו ״פרנסס הא״ ו״כחול הוא הצבע החם ביותר״, משהו בו – בעיקר הגיבורה – פשוט לא יוצא לי מהראש.

5 הפוסטים הכי נקראים בדצמבר ב״סינמסקופ״

1. תחרות! מצלמים סרטון וטסים ללונדון (וגם: ״בלייד ראנר״ ב-60 שניות)

2. ״חייו הסודיים של וולטר מיטי״, ביקורת

3. רומן, גרפי: הולכים מכות על ״כחול הוא הצבע החם ביותר״

4. ״חלום אמריקאי", ביקורת

5. ״שש פעמים״, ביקורת

5 הביקורות הפופולריות של 2013

הבה נציץ אל הסטטיסטיקות של האתר בשנת 2013. 619,000 מבקרים שוטטו במסדרונות ״סינמסקופ״ השנה וצפו ב-1.8 מיליון דפים. איפה היה מקום לכולם? הפוסטים הכי נקראים השנה היו הביקורת על ״כנס העתידנים״ (באופן מדהים, נראה לי שכל מי שקנה כרטיס לסרט נכנס לקרוא את הביקורת שלי עליו); הלינק לצפייה און-ליין חופשית ב״5 מצלמות שבורות״ (רגע לפני האוסקרים ערוץ 8 פתח את הסרט לצפייה באינטרנט, אני שמתי את הסרט גם אצלי, אחרי שבוע-שבועיים הוא ירד, אבל כמות האנשים שנכנסו כדי לצפות בו בזמן הזה היתה עצומה); והפוסט עם הסרט הקצר ״חתונה בירושלים״ של רנן שור, שעלה אמנם ביוני, אבל הביא כמות אדירה של קוראים – רובם הגיעו ל״סינמסקופ״ בפעם הראשונה בחייהם – בזכות גוגל, בשבוע שאחרי פטירתו של אריק איינשטיין. ולבסוף, גם הלייב בלוג של פרסי אופיר השנה הביא המון קוראים.

אבל השאלה הנשאלת היא: מה היו הביקורות הכי נקראות השנה בבלוג?

זה אחד המדדים שיש לי לעניין שסרט מייצר: כמה אנשים יוצאים מסרט ורצים לאינטרנט כדי לקרוא מה כתבו עליו. זה סוג מאוד מסוים של צופים, בסוג מאוד מסוים של סרטים. מילות החיפוש ״מהיר ועצבני 6״, למשל, לא הביאו אף קורא לבלוג. או ״איירון מן 3״. אלה סרטים שהקהל לא בא כדי להרהר אחריהם אחר כך, או להתווכח עליהם, או לחפש אישוש למחשבותיו עליהם. אז מה כן? הנה:

1. ״כנס העתידנים״

2. ״כוח משיכה״

3. ״יסמין הכחולה״

4. ״לצוד פילים״

5. ״פלאות״

וגם: ״המשרת״, ״מי מפחד מהזאב הרע״ ו״בית לחם״, שהיו מאוד-מאוד צמודים לחמשת הראשונים והם הבאים בתור.

הפוסט הכי ויראלי בבלוג השנה – זה שזכה להכי הרבה שיתופים לייקים וטוויטים הוא זה: הפוסט שעסק לפני חודש בכך שחברת תל״י, האחראית על חלוקת התמלוגים לבמאים ולתסריטאים בישראל, נמצאת תחת איום סגירה, בעקבות התנגדויות לקיומה שהגישו הזכייניות קשת ורשת לממונה על ההגבלים העסקיים. גפרור קטן שהצית להבה גדולה. מאז זה כבר סוקר בכל כלי התקשורת, הפך לקמפיין פייסבוק פעיל והשבוע זה גם הפך להפגנה מול קשת ורשת.

ובזאת מסתיימת שנת 2013. שנה שבה סינמטק הרצליה וג׳יימסון וויסקי עזרו לי קצת מבחינה כלכלית לתפעל את הבלוג עם הקמפיינים שלהם. תודה לשניהם. ובכל זאת, זה טיפה בים יחסית לשעות העבודה שמושקעות בבלוג. לכן, כפי שעשיתי בשנה שעברה, אני פונה אליכם בפתיחת השנה: אם אתם קוראים כאן, ומוצאים את התוכן מהנה או מעניין, ורוצים לעזור לי בתפעול הבלוג אתם מוזמנים (אם יש לכם עסק או סרט שהייתם רוצים לפרסם) לפנות אליי לענייני חסויות ופרסום (או לחברת באנר-פליי, שמתפעלת את הבאנר בראש הדף). או, לתרומות קטנות, סתם כדי להגיד תודה, השתמשו בקוביית פיי-פאל שמצד שמאל. 50 או 100 שקל מהקוראים הוותיקים והמבוססים של הבלוג יעזרו, בראש ובראשונה, בכיסוי עלויותיו (אחסון, תפעול, אחזקה). תודה למי ששם קצת כסף בפיי-פאל בשנה החולפת, תודה לכל מי שיעשה את זה גם עכשיו.

ציוץ